קשקשי דרקונים על מאדים? נאס"א ממהרת להסביר

הרכב הרובוטי של נאס"א Curiosity תיעד לאחרונה שדה רחב של תצורות סלע יוצאות דופן במכתש גייל שעל פני מאדים, תיעוד שעורר עניין ציבורי בשל מראה המזכיר "קשקשי דרקון" או דפוסים דמויי חלת דבש. עם זאת, לפי ההסבר הרשמי של סוכנות החלל האמריקנית, מדובר בתופעה גאולוגית "מוכרת יחסית", הנחקרת במסגרת ניסיון להבין את ההיסטוריה הסביבתית של כוכב הלכת.

לפי נאס"א, התצורות המצולעות שתועדו על ידי הרובר נוצרו ככל הנראה כתוצאה מתהליכים טבעיים כמו סדיקה והתייבשות של משקעים, או חדירה של מינרלים לסדקים קדומים בסלע.

"ראינו בעבר סלעים מצולעים בצורת חלת דבש על פני השטח, אבל הם לא נראו שופעים באופן דרמטי עד כדי כך", אמרה אביגייל פריימן, מדענית כוכבי לכת במעבדת ההנעה הסילונית של נאס"א, בהתייחס לממצאים החדשים.

תצלום תקריב צבעוני ששיתף ברשת מעבד תמונות פלנטריות, קווין מ. גיל, ב-15 באפריל, סול 4865 של מאדים, חידד את מוקד תשומת הלב הציבורית לתצורות. הפרסום הגיע בעקבות תמונות השחור-לבן של נאס"א מאותו אזור ב-14 באפריל, והציג התקדמות ממסגרות הקשר לצבע מפורט שמדגיש את המרקמים.

Curiosity נתקלה בסלעים בזמן נסיעה לעבר אנטופגסטה, מכתש ברוחב עשרה מטרים סמוך לקו המשווה של מאדים. הדגמים הדמויי-קשקשים, המתוארים כ"דומים לגושים של קשקשי זוחלים ענקיים מאובנים" או "קשקשי דרקון", מופיעים בהיקף נרחב ונמשכים למרחקים ארוכים. השפע בולט בהשוואה לתצפיות קודמות לאורך מסלולו של הרובר.

הפרט הכי דרמטי בדוח של נאס"א הוא הגילוי של מולקולות אורגניות מסוג nitrogen heterocycle. מדובר בטבעות פחמן הכוללות חנקן, שנחשבות ל"אבני הבניין" המוקדמות של RNA ו-DNA. זו הפעם הראשונה שמולקולות כאלה מתגלות על פני המאדים (הן מעולם לא נמצאו שם בעבר, גם לא במטאוריטים שהגיעו ממאדים לכדור הארץ), וזה מצביע על כך שהכימיה הדרושה להיווצרות חיים הייתה קיימת שם.

התמונות, שצולמו באפריל 2026 במורדות התחתונים של הר שארפ, מציגות אלפי מצולעים צפופים המשתרעים על פני שטחים נרחבים. הרובר נתקל בתצורות במהלך תנועתו לעבר אזור בשם אנטופגסטה, מכתש קטן סמוך לקו המשווה של מאדים. הצפיפות וההיקף של הדפוסים בולטים במיוחד בהשוואה לתצפיות קודמות לאורך מסלולו.

הצוות המדעי בוחן מספר הסברים אפשריים להיווצרות הדפוסים. אחת ההשערות היא שמדובר בסדקים עתיקים שהתמלאו במינרלים עמידים יותר, אשר נותרו בולטים לאחר שחומרי הסלע הרכים סביבם נשחקו. אפשרות אחרת היא דפוסי בוץ שהתייבשו ונרטבו שוב ושוב לפני מיליארדי שנים, בתקופה שבה מאדים היה חם ולח יותר. תהליכים נוספים, כמו פעילות קרח תת-קרקעי, עשויים גם הם להסביר מבנים דומים.

התגלית לא הגיעה רק מצילום, אלא מניסוי כימי מורכב בתוך מעבדת ה-SAM שבבטן הרובר. המדענים השתמשו בשיטה שנקראת "כימיה רטובה", שבה טובלים את אבקת הסלע בתוך כוסית עם חומר ממס מיוחד (TMAH). זוהי פעולה נדירה מאוד - לרובר יש רק שתי כוסיות כאלה לכל המשימה, והדגימה הנוכחית (שמכונה "מרי אנינג 3") הייתה הראשונה שאי פעם נחשפה לחומר הזה. זה מה שאפשר לזהות מולקולות מורכבות שבחימום רגיל היו פשוט מתפרקות.

לפי הודעת נאס"א, מחקר התצורות מתמקד בשאלה רחבה יותר: כיצד מים, או קרח, השפיעו על פני השטח של מאדים בעבר. ניתוח כימי של הסלעים והחומרים שביניהם אמור לסייע לקבוע איזה מהתהליכים אכן התרחש. נאס"א מציינת כמובן שמדובר באוסף המולקולות האורגניות המגוון ביותר שנמצא אי פעם על המאדים. מתוך 21 סוגי מולקולות פחמניות שזוהו בדגימה הספציפית הזו, שבע מולקולות התגלו לראשונה על כוכב הלכת.

בין היתר נמצא גם "בנזותיופין" (Benzothiophene), מולקולה המכילה פחמן וגופרית שקיימת במטאוריטים עתיקים ונחשבת לאחד הגורמים ש"זרעו" את הכימיה הקדם-ביולוגית במערכת השמש. הדמיון לממצאים ממשימת Perseverance rover, שתיעדה מבנים דומים באזורים אחרים על מאדים, עשוי לספק הקשר רחב יותר ולהצביע על תנאים סביבתיים דומים בעבר, או לחלופין על תהליכים שונים שמובילים לתוצאות גאולוגיות דומות.