"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

היקום עשוי להגיע לסופו מוקדם מהצפוי: התגלית שמערערת את חוקי הפיזיקה

שיתוף פעולה בינלאומי של אסטרונומים הצליח להפיק את המדידה המדויקת ביותר אי פעם של קצב התפשטות היקום • התוצאה לא פותרת את התעלומה, אלא הופכת אותה למשבר מדעי של ממש

,עודכן
0השמעה
התרחבות היקום. צילום: Astronomy & Astrophysics

עולם האסטרופיזיקה נמצא בעיצומה של טלטלה.במשך עשורים ניסו מדענים להבין כמה מהר היקום מתרחב - נתון קריטי לקביעת גיל היקום וגורלו הסופי. כעת, פרסום חדש של קולבורציית ה-H0 Distance Network (H0DN) בכתב העת Astronomy & Astrophysics, מציב את הקהילה המדעית מול שוקת שבורה. המדידה החדשה והמדויקת ביותר מאשרת כי היקום המקומי מתפשט בקצב של 73.50 קילומטרים לשנייה לכל מגה-פארסק.

עולם האסטרופיזיקה נמצא בעיצומה של טלטלה,צילום: GettyIImages

הבעיה? לפי המודל הסטנדרטי של הקוסמולוגיה, המבוסס על קרינת הרקע הקוסמית (ההד מהמפץ הגדול), המספר אמור להיות נמוך משמעותית - סביב 67 או 68. הפער הזה, המכונה "מתח האבל" (Hubble Tension), אינו עוד סטייה סטטיסטית זניחה. הדיוק של המדידה החדשה (0.81±) הופך את האפשרות שמדובר בטעות מדידה לכמעט בלתי אפשרית.

החדשנות במחקר הנוכחי אינה רק בתוצאה, אלא בשיטת העבודה. במקום להסתמך על סוג אחד של "נר תקני" (עצם שמימי שבהירותו ידועה), המדענים בנו רשת הצלבות מורכבת. הם שילבו נתונים מכוכבים משתנים מסוג קפאידים, ענקים אדומים, וסופרנובות מסוג Ia.

הצוות, שכלל חוקרים מ-NSF NOIRLab, השתמש בטלסקופים בצ'ילה ובאריזונה כדי לאמת את הנתונים. הגישה הרב-שכבתית הזו נועדה לענות על הביקורת הקבועה: אולי הטלסקופ לא מכויל? אולי האבק הבין-כוכבי מטעה אותנו?

אולי האבק הבין-כוכבי מטעה אותנו?,צילום: נאס"א

התשובה של המחקר היא שגם כשמוציאים מהמשוואה שיטת מדידה אחת או טלסקופ ספציפי, התוצאה נשארת כמעט זהה. המשמעות היא שהבעיה אינה במכשירים, אלא ביקום עצמו.

האם הפיזיקה של איינשטיין זקוקה לעדכון?

ההשלכות של הממצאים הללו מרחיקות לכת. אם המדידות המקומיות נכונות והתחזיות מהמפץ הגדול נכונות גם הן, הרי שמשהו קרה בדרך. המודל הסטנדרטי (ΛCDM) ששימש את המדענים ב-30 השנים האחרונות כנראה חסר מרכיב מהותי.

התיאוריות החדשות שצצות כעת מנסות למלא את הפער. חלק מהמדענים מציעים את קיומה של "אנרגיה אפלה דינמית". כזו שמשנה את עוצמתה לאורך זמן, בניגוד לקבוע הקוסמולוגי של איינשטיין. אחרים מדברים על חלקיקים תת-אטומיים חדשים שהשפיעו על היקום הצעיר, או אפילו על כך שהגרביטציה מתנהגת אחרת בקנה מידה קוסמי ממה שחשבנו.

המפץ הגדול,צילום: GettyIImages

מבט לעתיד

המחקר החדש אינו סוף פסוק, אלא תשתית לעתיד. הצוות שחרר את כל הנתונים והתוכנה לציבור, מה שיאפשר לקבוצות מחקר אחרות להמשיך ולעדכן את ה"רשת". עם כניסתו לפעילות של מצפה הכוכבים ורה רובין (Vera C. Rubin) וטלסקופ החלל רומן (Nancy Grace Roman), המדענים מקווים להגיע לדיוק של 0.5%.

אם המתח יישמר גם אז, הקהילה המדעית תיאלץ להכיר בכך שאנו נמצאים בפתחו של "עידן פיזיקה חדש". היקום, כך נראה, מסרב להיכנע למשוואות הישנות שלנו, והוא עושה זאת מהר הרבה יותר ממה שדמיינו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר