אחת המשימות הדחופות כיום ברפואת סרטן השד היא פיתוח שיטות שיעצרו את התקדמות המחלה לשלב גרורתי. קבוצת מחקר מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן־ גוריון בנגב הצליחה לזהות מנגנון הקשור להיווצרותן של גרורות ואף מציעה כיוון טיפולי חדשני. ממצאי המחקר התפרסמו בכתב העת היוקרתי Signal Transduction and Targeted Therapy.
סרטן שד הוא גורם תמותה משמעותי בנשים. סרטן שד מסוג "טריפל-נגטיב" נחשב כאחד מהסוגים האגרסיביים ביותר, בעיקר משום שהוא נוטה להתפשט לאיברים חיוניים. כשהמחלה מגיעה לשלב גרורתי, יש מחסור בטיפולים יעילים. אחת המשימות הדחופות בעולם רפואת הסרטן כיום היא לפתח דרכים לעצור את התקדמות המחלה לשלב גרורתי ולשפר את סיכויי ההחלמה.
כעת נפתח פתח להקטנת האלימות של הסרטן הנוכחי: ד"ר ליגו ויגאיה סטאלטר, פוסט-דוקטורט במעבדות המחקר של פרופ' אטה ליבנה ופרופ' משה אלקבץ באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מצא והגדיר לראשונה גורם מולקולרי מרכזי, שניתן לטיפול ושמקושר לנטייה להיווצרות גרורות בסרטן השד. מדובר בחלבון בשם PKC-eta (הגן שלו התגלה בעבר במעבדה של פרופ' אטה ליבנה).
בניתוח מאגרי נתונים ודגימות של חולות, נקשרו רמות גבוהות של חלבון זה לתוכניות תאיות שמעצימות תכונות פולשניות וניידות של תאים סרטניים. כמו כן זוהו מאפיינים שמזכירים "תאי גזע סרטניים", כלומר, שני רכיבים שמזוהים כמקדמים את התפשטות המחלה הממארת.
כאשר הופחתה פעילות החלבון בתאי סרטן שד אגרסיביים (על ידי ביטול הגן המקודד לחלבון), נחלשה משמעותית היכולת של התאים לנדוד ולפלוש, ובמודלים בעכברים נצפתה ירידה ברורה בהיווצרות של גרורות סרטניות.
משמעות התגלית כפולה ואף מעשית. הבנה עמוקה יותר של המנגנון שקשור להיווצרות של גרורות, וגם בסיס ריאלי לתרגום קליני לפתרון הבעיה של היווצרותם. המחקר מציע כיוון טיפולי חדשני שבו פפטיד קצר שהתגלה על ידי קבוצת המחקר יכול להפחית את רמת פעילותו של החלבון. פעולה זו תגרום לירידה בהיווצרות של גרורות.
"גילוי זה עשוי לתרום הן לפיתוח סמן ביולוגי שיסייע לזהות חולות בסיכון גבוה להתפשטות סרטן השד, והן לפיתוח טיפול ממוקד שמטרתו לצמצם את הסיכוי להופעת גרורות מלכתחילה", הסבירו פרופ' אטה ליבנה ופרופ' משה אלקבץ. שיטת הטיפול החדשנית עם הפפטיד נרשמה כפטנט ובימים אלו שוקדים החוקרים על יישומה.
מחקר זה נתמך ע"י קרן המדע הישראלית ,משרד המדע הטכנולוגיה והחלל, קרן המדע הדו-לאומית של ארצות הברית-ישראל, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הקרן לחקר הסרטן בישראל ומלגת קרן קרייטמן מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
קבוצת המחקר כללה את: ד"ר ליגו ויגאיה סטאלטר, פרופ' אטה ליבנה, פרופ' משה אלקבץ, ד"ר אופיר כהן, ד"ר אירית אלון וסטודנטים מהמעבדות שלהם.ד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו