ארבעת האסטרונאוטים של משימת ארטמיס 2 החלו את מסעם חזרה לכדור הארץ, לאחר שהשלימו בהצלחה את הקפת הירח ותיעדו מראות שהוגדרו על ידם כ"מעבר לגבולות ההבנה האנושית". החללית "אוריון" נמצאת כעת במסלול "חזרה חופשית", תהליך שצפוי להימשך כארבעה ימים עד לנחיתה המתוכננת באוקיינוס השקט.
במהלך המבצע, שנמשך כמעט שבע שעות של תצפית רציפה, חזו חברי הצוות בטופוגרפיה חיה של פני הירח מזווית שלא נראתה מזה עשרות שנים. מלבד המיפוי המדעי, האסטרונאוטים דיווחו על צפייה ישירה בליקויי חמה נדירים שנגרמו מהסתרת השמש על ידי הירח, ואף זיהו הבזקי אור פתאומיים שנבעו מפגיעת מטאורים על פני השטח הירחיים.
המומחית המדעית של המשימה, קלסי יאנג, הדגישה כי התצפיות הללו תרמו לקירוב הירח לאנושות, הן בהיבט המדעי והן ברמה האינטואיטיבית. לדבריה, המידע שנאסף יסייע להבנה עמוקה יותר של מבנה הירח ותנאיו לקראת המשימות הבאות (שכבר מתוכננות לשנים הקרובות).
ההיסטוריה המדעית והחברתית של המשימה
במהלך המשימה רשם הצוות הישג היסטורי כאשר שבר את שיא המרחק מכדור הארץ שנקבע במשימת אפולו 13. בעקבות ההישג, שוחח נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, עם האסטרונאוטים ובירך אותם על היותם "חלוצי העידן המודרני". טראמפ התעניין במיוחד בפרק זמן של 40 דקות שבו שהתה החללית בצדו הרחוק של הירח - 40 דקות של "דממה מוחלטת" שבה נותק הקשר עם כדור הארץ לראשונה מזה יותר מחצי מאה.
המשימה רשמה מספר ציוני דרך חברתיים משמעותיים: ויקטור גלובר הפך לאדם השחור הראשון שטס סביב הירח, כריסטינה קוק היא האישה הראשונה שביצעה את המסע, וג'רמי הנסן שבר שיא היסטורי כאסטרונאוט הקנדי הראשון שהשתתף במשימה מסוג זה. כעת, כשהם נושאים עמם נתונים מדעיים וחוויות אישיות יוצאות דופן, פניה של חללית ה"אוריון" מועדות לחדירה המאתגרת לאטמוספירה ולסיום המשימה.
40 דקות של דממה
בלב המשימה ההיסטורית של ארטמיס 2 מסתתר רגע אחד יוצא דופן, שבו הטכנולוגיה המתקדמת ביותר של האנושות משתתקת לחלוטין. ביום שני, בשעה 18:47 (שעון החוף המזרחי), או 01:47 לפנות בוקר של יום שלישי (שעון ישראל), כאשר ה"אוריון" חלפה מאחורי הירח, אותות הרדיו והלייזר המקשרים אותה לכדור הארץ נחסמו על ידי המסה האדירה של הלוויין הטבעי שלנו.
במשך כ-40 דקות, ארבעת האסטרונאוטים נותרו לבדם בתוך חשיכת החלל. החוויה מהדהדת את ימי תוכנית אפולו מלפני יותר מחצי מאה. המפורסם מכולם היה מייקל קולינס, טייס מודול הפיקוד של אפולו 11 בשנת 1969.
בזמן שניל ארמסטרונג ובאז אולדרין עשו היסטוריה על פני השטח, קולינס הקיף את הירח לבדו. בכל פעם שעבר לצד הרחוק, איבד קשר עם חבריו ועם מרכז הבקרה למשך 48 דקות בכל הקפה.
הדרך אל הירח לא הייתה חלקה
דקות לפני ההמראה, נרשמו רגעי מתח במרכז הבקרה בשל שתי תקלות טכניות קריטיות: מערכת סיום הטיסה - מערכת הבטיחות שאמורה להשמיד את הטיל אם הוא סטה מהמסלול הראתה סימני תקלה. בנוסף, התגלתה בעיה בסוללת מערכת ביטול השיגור (המערכת שאמורה למשוך את הקפסולה הרחק מהטיל במקרה של פיצוץ).
טכנאי נאס"א הצליחו לפתור את הבעיות בזמן אמת, אך מיד לאחר השיגור נרשמה תקלה נוספת - נתק קצר בתקשורת שמנע מהבקרים לשמוע את האסטרונאוטים למשך מספר דקות.
העיכובים שקדמו למשימה
משימת ארטמיס 2 סבלה מדחיות רבות בשל תקלות בחודשים שקדמו לשיגור: בפברואר 2026, הופסק בשל דליפת מימן בחיבור שבין מגדל השיגור לטיל. במרץ השנה, השיגור שתוכנן בוטל לאחר שהתגלתה דליפת הליום. מעבר לתקלות, מתכנני המשימה היו חייבים להמתין לחלון זמנים שבו הירח נמצא בנקודה המדויקת במסלולו ביחס לכדור הארץ ובתנאי מזג אוויר אופטימליים.
האסטרונאוטים שוהים בתוך תא מחיה של כ-9 מטרים מעוקבים בלבד (שטח של כשני מיני-ואנים). במהלך הטיסה הם מבצעים בדיקות רפואיות, ניווט ידני וחציית קו הגבול בין האטמוספירה לחלל החיצון.
מתי ננחת שוב על הירח?
ארטמיס 2 היא רק שלב מקדים. בניגוד למשימות אפולו, בנאס"א מדגישים כי היא אינה כוללת נחיתה. התוכנית להמשך כוללות את ארטמיס 3 שמתוכננת ל-2027. מדובר בטיסת מבחן שתכלול מפגש ועגינה עם רב נחיתה ירחי ובחינת חליפות החלל החדשות. ב-2028 ארטמיס 4, המשימה המתוכננת לנחיתה מאוישת ראשונה על הקוטב הדרומי של הירח אמורה לצאת לדרך. בנוסף, נאס"א בחרה בשתי חברות פרטיות לבניית רכבי הנחיתה SpaceX של אילון מאסק (Starship) ו-Blue Origin של ג'ף בזוס.
המטרה הסופית, כך לפי נאס"א, היא הקמת בסיס קבע על הירח, " היא הקמת בסיס קבע על הירח שיאפשר נוכחות אנושית מתמשכת, בשיתוף מדינות נוספות".
תזכורת: המשימה נמשכת כ-10 ימים, מהשיגור ועד לנחיתה המתוכננת מול חופי סן דייגו ביום שישי, 10 באפריל. בסך הכל, הצוות יעבור מרחק עצום של כ-1.1 מיליון קילומטרים.
בשיא המרחק, הם הגיעו למרחק של כ-406,000 קילומטרים מכדור הארץ, ובכך שברו את השיא המיתולוגי של אפולו 13 ביותר מ-6,600 קילומטרים.
מה קורה במהלך היעף סביב הירח?
ביום שני, 6 באפריל, החללית חלפה במרחק של כ-6,500 קילומטרים בלבד מפני הירח. במהלך שבע שעות של תצפיות מדעיות, האסטרונאוטים בחנו את הצד הקרוב והרחוק של הירח. למרות שיש לנו רובוטים, נאס"א מסבירה שהעין והמוח האנושיים רגישים הרבה יותר לשינויי צבע ומרקם דק, מה שעשוי להוביל לתגליות חדשות על הגיאולוגיה הירחית.
מה בתפריט ומי זה "Rise"?
לאסטרונאוטים גישה ל-189 פריטי מזון שונים, שנועדו לאזן בין צורך קלורי לטעם אישי. התפריט כולל מעדנים כמו חזה בקר ברביקיו, טורטיות, מקרוני וגבינה, עוגיות שוקולד ואפילו שייקים וקפה. הכל נארז במיוחד כדי לתמוך בביצועים בתנאי חוסר כבידה.
הצוות בחר בבובת קטיפה קטנה בשם "Rise" כ"מדד כוח הכבידה". הבובה עוצבה כמחווה לתמונת "זריחת הארץ" המפורסמת ממשימת אפולו 8, והיא זו שמאותתת לצופים בבית מתי החללית נכנסת למצב של חוסר משקל.
מה המטרות העיקריות בעצם?
מלבד בדיקת מערכות קיום החיים והניווט, המשימה נועדה להוכיח שצוות אנושי יכול לתפעל את חללית ה"אוריון" בחלל העמוק לאורך זמן. הנתונים שנאספים כעת הם התשתית למשימת ארטמיס 3 (נחיתה על הירח) ובניית בסיס קבע ירחי בעתיד.
הנחיתה מתוכננת ליום שישי בערב (שעון ישראל). לאחר שהקפסולה תצנח לאוקיינוס, צוותי חילוץ במסוקים יעלו את האסטרונאוטים לספינה USS John P. Murtha, שם הם יעברו בדיקות רפואיות ראשוניות לפני שיטוסו חזרה למרכז החלל ביוסטון.