חצי מאה לאחר שדרכה רגל אדם על אדמת הירח, האנושות שוב קרובה מתמיד לשכנה הקרובה ביותר בשמיים. חללית ה"אוריון", הנושאת עליה ארבעה אסטרונאוטים, חצתה את קו הגבול הבלתי נראה שבו כוח המשיכה של הירח הופך לדומיננטי יותר מזה של כדור הארץ. כשהיא במרחק של כ-62 אלף קילומטרים בלבד מהלבנה, החללית נשבתה סופית ב"חיבוק" הכבידתי של הירח, רגע לפני שהיא קובעת שיאי מרחק חדשים לטיסה מאוישת.
הערב (בין שני לשלישי) התרחש הרגע האינטנסיבי ביותר במשימה עד כה. בשעה 20:56 (שעון ישראל), חלפו האסטרונאוטים על פני נקודת ה-400,171 קילומטרים מכדור הארץ - ובכך שברו רשמית את שיא המרחק ההיסטורי שנקבע על ידי צוות "אפולו 13" ב-1970.
ארבעת האסטרונאוטים יהיו בני האדם הראשונים שיראו במו עיניהם (בניגוד לצילום לוויין) חלקים מסוימים מהצד הרחוק של הירח, וספציפית את אגן אוריינטלה (Orientale basin) - מכתש ענק ומרשים שנמצא בקצה הצד המערבי של הירח.
לוח הזמנים של המשימה צפוף ומדויק:
21:45: תחילת סדרת תצפיות מדעיות וצילומים של פני הירח.
01:44: רגע של דריכות בחדר הבקרה. הקשר עם החללית ינותק למשך כ-40 דקות כאשר היא תעבור ב"צד האפל" (הרחוק) של הירח.
02:02: נקודת הגישה הקרובה ביותר – "אוריון" תחלוף במרחק של כ-6,540 קילומטרים בלבד מפני הלבנה.
02:07: קביעת שיא המרחק המוחלט – 406,686 קילומטרים מהבית.
02:25: חידוש הקשר עם כדור הארץ ומראה מרהיב של "זריחת הארץ" מעל אופק הירח.
לאחר מכן, יחזו בליקוי חמה ייחודי, כאשר הירח יחצוץ בינם לבין השמש ויטיל עליהם צל כבד. בשלב זה, החללית תפסיק להאט ותתחיל לצבור מהירות לקראת מסעה חזרה הביתה.
דרישת שלום מהדור שצעד על הירח
המסע המרתק לווה ברגעים מרגשים של חיבור בין-דורי. האסטרונאוטים - ויקטור גלובר, כריסטינה קוק, ריד וייסמן וג'רמי הנסן - זכו אתמול לברכה קולית מצ'רלי דיוק, מוותיקי משימת "אפולו 16" שצעד על הירח ב-1972. דיוק הזכיר להם כי על פני השטח שמתחתיהם עדיין מונחות תמונות משפחתו שהשאיר שם לפני עשורים, ואיחל להם חזרה בטוחה.
אך ההפתעה המרגשת ביותר חיכתה להם עם השכמתם ביום השישי למשימה. לצלילי שיר הבוקר, הושמעה לצוות הקלטה נדירה של ג'ים לאוול, מפקד "אפולו 13" האגדי, שהלך לעולמו ב-2025. "ברוכים הבאים לשכונה הישנה שלי", אמר לאוול, כשהוא "מעביר את הלפיד" לדור החדש שסולל את הדרך למאדים. לאוול, שהיה מהראשונים לראות את הירח מקרוב ב-1968, חתם את הודעתו בתקווה שהמסע ישרת את "טובת הכלל".
מעבר לשיאים, הצוות אינו מפסיק לעבוד. כדי להגיע לדיוק המרבי במעבר ליד הירח, ביצעו האסטרונאוטים תיקון מסלול באמצעות הפעלת מנוע קצרה של 17.5 שניות. בנוסף, הם תרגלו שהות ממושכת בחליפות ההישרדות הכתומות שלהם (Orion Crew Survival System).
חליפות אלו, שפותחו על ידי נאס"א (בניגוד לחליפות הטיול על הירח שפותחו על ידי חברות פרטיות), נועדו להגן על הצוות במקרה של אובדן לחץ או שריפה. במהלך הניסוי, האסטרונאוטים בדקו את יכולתם לתפקד, לאכול ולשתות בתוך החליפות בתנאי מיקרו-כבידה. צבען הכתום העז נבחר כדי להקל על איתורם במקרה של נחיתת חירום בלב אוקיינוס. החליפות כוללות שכלולים טכנולוגיים כמו כפפות מותאמות למסכי מגע ויכולת הישרדות של עד שישה ימים בתנאים קיצוניים.
משימת ארטמיס 2 אינה רק הישג טכנולוגי, אלא גם אבן דרך חברתית. הצוות כולל את המפקד ריד וייסמן, טייס ניסוי מנוסה; ויקטור גלובר, שיהפוך לאדם השחור הראשון שמגיע לחלל העמוק; כריסטינה קוך, האישה הראשונה שתצא מעבר למסלול כדור הארץ; וג'רמי הנסן הקנדי, האסטרונאוט הראשון שאינו אמריקאי המשתתף במשימה לירח. יחד, הם מייצגים את הפנים החדשות של חקר החלל במאה ה-21.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו