מטבח בגודל של ארון ושירותים מקולקלים: המסע של ארטמיס II לצד האפל של הירח

בזמן שרובנו מתכננים את החופשה הבאה, 4 אסטרונאוטים ננעלו בתוך קפסולה צפופה בגודל של חדר אמבטיה, בדרכם למקום שאף אדם לא דרך בו כבר חצי מאה • עם שירותים מגמגמים, אוכל בשקיות ונוף של פעם בחיים, נאס"א מחזירה את האנושות לכוכבים

צוות המשימה ארטמיס 2. צילום: אי.אף.פי

משימת ארטמיס II אינה רק טיסת ניסוי, היא ההצהרה המהדהדת ביותר של האנושות במאה ה-21 על רצונה לכבוש מחדש את החלל העמוק. אחרי עשורים שבהם נשארנו במסלול נמוך סביב כדור הארץ, סוכנות החלל האמריקנית נאס"א ושותפותיה (כולל סוכנויות החלל האירופית והקנדית) שלחו ארבעה בני אדם למסע סביב הירח.

השיגור של ארטמיס 2 התבצע בהצלחה | תיעוד

מה המשימה, איזו טכנולוגיה נמצאת בקפסולה ולוחות הזמנים שיחזירו את האנושות אל הלוויין הדומם שלה. מערכת "היום" עושה לכם סדר.

האנטומיה של ה"אוריון": הבית החדש בחלל

כדי לשרוד את המסע המפרך, האסטרונאוטים זקוקים למכונה מורכבת בצורה יוצאת דופן. חללית האוריון מורכבת מארבעה חלקים עיקריים שפועלים בתיאום מושלם:

1. מערכת ביטול השיגור (Launch Abort System): בראש החללית ניצבת רקטה קטנה אך עוצמתית. תפקידה הוא אחד ויחיד - במקרה של תקלה חמורה במהלך השיגור, היא "תולשת" את קפסולת הצוות הרחק מהטיל הראשי כדי להציל את חייהם.

2. תא הצוות (Crew Module): זהו הלב של החללית. מבנה שבו ישהו ארבעת האסטרונאוטים. למרות שטח המחיה המצומצם (כ-9 מטרים מעוקבים של חלל מחיה), בתנאי חוסר כבידה התחושה היא של מרחב גדול יותר, שכן ניתן לנצל את כל קירות התא. זהו החלק היחיד מהחללית שחוזר לכדור הארץ בשלום.

3. מודול השירות האירופי (Service Module): מיוצר על ידי סוכנות החלל האירופית (ESA), חלק זה הוא ה"ריאות" וה"שרירים" של אוריון. הוא נושא את הדלק, המים, החמצן, הפאנלים הסולאריים ואת המנועים הראשיים המנווטים את החללית.

4. מתאם החללית (Spacecraft Adapter): הרכיב שמחבר את החללית אל טיל ה-SLS העצום ומאפשר מעבר מערכות ביניהם עד לרגע ההיפרדות.

מה שלא מספרים לכם: משימת החלל ארטמיס II

יומן המסע: עשרה ימים של מתח והתרגשות

היום הראשון - הפרידה מהבית: הכל מתחיל בשיגור אימתני ממרכז החלל קנדי. טיל ה-SLS (Space Launch System) הצית את מנועיו ושלח את אוריון למסלול סביב כדור הארץ. ביום זה, החללית עדיין קרובה יחסית. הצוות התחיל בבדיקת כל המערכות הקריטיות, בדגש על תקשורת ומחשוב.

היום השני והשלישי - חזרות גנרליות במסלול: בניגוד למשימות אפולו שטסו ישירות לירח, ארטמיס II תבלה את היומיים הראשונים במסלול גבוה סביב כדור הארץ כשהמטרה היא "בדיקת מערכות קיום חיים". האסטרונאוטים יתרגלו תמרונים ידניים, יבחנו את מערכת הניווט ויוודאו שכל צינור ומערכת (כולל מערכת ניהול הפסולת המדוברת) פועלים כשורה. זוהי רשת הביטחון האחרונה - אם תתגלה תקלה קריטית, הצוות יוכל לחזור לכדור הארץ תוך שעות ספורות.

היום הרביעי - ה"דחיפה" הגדולה: זהו אחד הרגעים הקריטיים ביותר במשימה - ה-TLI (Trans-Lunar Injection). מנוע מודול השירות האירופי יפעל בעוצמה אדירה כדי להאיץ את אוריון אל מחוץ למסלול כדור הארץ. מרגע זה, הצוות נמצא ב"מסע חד סטרי" של ארבעה ימים לעומק החלל, כשהיעד הוא הירח.

בדרך לצד האפל של הירח. המשימה ארטמיס 2, צילום: נאס"א

הימים החמישי והשישי - הצד הרחוק של הירח: ביום החמישי, כדור הארץ הופך לנקודה כחולה וקטנה בחלון, וכוח המשיכה של הירח מתחיל להשתלט. ביום השישי יירשם רגע היסטורי בו האסטרונאוטים יחלפו מאחורי הירח, במרחק של כ-7,500 קילומטרים מעבר לצדו הרחוק. הם יהיו בני האדם הראשונים שיראו בעיניהם את המכתשים הנסתרים מזה 50 שנה. החללית תבצע מסלול "חזרה חופשית" (Free Return Trajectory) - שימוש בכוח המשיכה של הירח כדי "לזרוק" את עצמה חזרה לכיוון כדור הארץ ללא צורך בהפעלת מנוע מאסיבית.

הימים השביעי עד התשיעי - הדרך חזרה: הצוות יבלה את הימים הללו בטיסה חזרה. המהנדסים ביוסטון, טקסס ובהולנד ינטרו את מצב החללית בכל רגע, כשהצוות מתכונן לשלב המפחיד ביותר - הכניסה לאטמוספירה. בתוך תא הצוות, האסטרונאוטים ינוחו, יאכלו ויתעדו את החוויה, כשהם מודעים לכך שהם נושאים איתם את תקוותיה של אנושות שלמה.

היום העשירי - החזרה הבוערת: המשימה מסתיימת בנחיתה (Splashdown) באוקיינוס השקט. לפני כן, קפסולת הצוות תיפרד ממודול השירות ותחדור לאטמוספירה במהירות של קרוב ל-40 אלף קילומטרים. מגן החום יצטרך לעמוד בטמפרטורות קיצוניות של אלפי מעלות צלזיוס, עד שסדרת מצנחים תיפתח ותאט את הקפסולה עד לנחיתה המיוחלת במים.

המשמעות של "אינטגריטי" (Integrity)

שמה של החללית שנבחר על ידי הצוות, Integrity (יושרה), אינו מקרי. הוא מסמל את המחויבות של עשרות אלפי עובדים ברחבי העולם - מהנדסים בהולנד, טכנאים בקנדה ומתכנני משימה ביוסטון - שעבדו יחד כדי להבטיח שהחללית הזו תחזיר את הצוות בשלום.

משימת ארטמיס II היא הוכחה לכך שחקר החלל אינו רק עניין של טכנולוגיה, אלא של רוח אנושית ושיתוף פעולה בינלאומי. כפי שנאמר בסרטון המשימה: "בכל רגע נתון, המהנדסים שלנו מנטרים את המסלול, מוודאים שכל ביצוע הוא בדיוק כפי שצריך להיות".

העולם אולי שונה מזה של שנות ה-60, והאתגרים החברתיים גדולים יותר, אבל המטרה נשארה זהה: לפרוץ את גבולות כדור הארץ ולהראות שאנחנו מסוגלים להגיע רחוק יותר, יחד. ארטמיס II היא רק ההתחלה. הירח מחכה, והפעם - נדמה שאנחנו חוזרים כדי להישאר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר