"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הצד האפל של הירח: הדרמה הלא צפויה של משימת ארטמיס 2
למשימת החלל ההיסטורית יש תקלה מלוכלכת שמאיימת להעיב על עשרה ימים לא פשוטים • מדובר בתקלה טכנית במערכת ניהול הפסולת של הקפסולה • מה שנראה ממבט ראשון כבעיה של חוסר נוחות, הופך לאתגר קריטי בתוך תא צפוף ובתנאי חוסר כבידה
משימת ארטמיס 2 שוגרה: לראשונה מ-1972 בני אדם בדרך לירח. צילום: GettyImages

הצד האפל של הירח: הדרמה הלא צפויה של משימת ארטמיס 2

למשימת החלל ההיסטורית יש תקלה מלוכלכת שמאיימת להעיב על עשרה ימים לא פשוטים • מדובר בתקלה טכנית במערכת ניהול הפסולת של הקפסולה • מה שנראה ממבט ראשון כבעיה של חוסר נוחות, הופך לאתגר קריטי בתוך תא צפוף ובתנאי חוסר כבידה

שחר שפירו
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

בין כוכבים לצינורות:כשחושבים על כיבוש הירח, המוח מתמלא בתמונות הירואיות של דגלים מתנופפים בוואקום וטכנולוגיית קצה שפורצת את גבולות הדמיון. אבל במציאות של נאס"א, באפריל 2026, מתברר שאפילוהמשימה השאפתנית ביותר בהיסטוריה המודרניתיכולה לקום וליפול על דבר אחד בסיסי מאוד: השירותים.

השיגור של ארטמיס 2 התבצע בהצלחה | תיעוד

בעוד האסטרונאוטים ריד וייסמן, ויקטור גלובר, כריסטינה קוק וג'רמי הנסן כבר התמקמו בתוך קפסולת ה"אוריון" (הקרויה "אינטגריטי" "Integrity"), הדיווחים האחרונים ממרכז הבקרה חושפים כי לצד ההתרגשות ההיסטורית, הצוות נאלץ להתמודד עם "תקלת שירותים" מטרידה שהעיבה על ההכנות האחרונות.

האתגר האמיתי של החלל העמוק

בחללית ה"אוריון", שנועדה לשאת בני אדם עמוק יותר לחלל מאי פעם, מערכת ניהול הפסולת היא לא עניין של נוחות - היא עניין של הישרדות. בניגוד לתחנת החלל הבינלאומית (ISS), שם יש מקום יחסי למערכות גיבוי, ה"אוריון" היא קפסולה צפופה שבה כל גרם של משקל וכל סנטימטר של צינור מחושבים בדקדקנות.

הבעיה הנוכחית, כך לפי דיווחים, נוגעת למערכת הפרדת הנוזלים והמוצקים בתנאי חוסר כבידה. מתברר שהמערכת סבלה מ"אי-סדירות" במהלך הבדיקות הסופיות, מה שמעלה את החשש המוחשי מפני דליפות בתוך תא הצוות הקטן.

בלב הדרמה. ויקטור ג’י. גלובר, צילום: אי.פי

בסביבה שבה נוזלים מרחפים בחופשיות, תקלה כזו היא לא רק מטרד אסתטי; היא עלולה לגרום לקצרים חשמליים במכשירים רגישים ולזיהום ביולוגי מסוכן.

גורל עם חוש הומור

מי שמוצא את עצמו בלב הדרמה הוא טייס המשימה, ויקטור גלובר. בראיונות קודמים הוא סיפר בחיוך שמפקד המשימה וייסמן כבר הודיע לו שהוא "האינסטלטור התורן" של ארטמיס 2. "לגורל יש חוש הומור", אמר גלובר כשנשאל על התפקיד הפחות נוצץ שלו. מוקדם יותר, כשהוא קשור למושב ומוכן לשיגור, הבדיחה הזו נראית מציאותית מתמיד.

כבר היו דיבורים על כך שאם המערכת תגמגם במהלך עשרת ימי המשימה סביב הירח, גלובר יהיה זה שיצטרך לתקן אותה בתנאים הכי קשים שיש - עם חליפת חלל ובמרחק של מאות אלפי קילומטרים מהאינסטלטור הקרוב ביותר.

המחיר של החזרה לירח

התקלה הזו היא תזכורת חדה למורכבות האדירה של חזרה לירח אחרי 54 שנים. בעוד שהנשיא טראמפ מדבר על "שליטה אמריקנית מעבר לכוכבים" והאסטרונאוטים כבר חתמו על טלאי המשימה בהתרגשות, המהנדסים על הקרקע סיימו את ההכנות במלחמה על הפרטים הקטנים ביותר.

צוות ארטמיס 2, צילום: אי.אף.פי

למרות "צרות השירותים", נאס"א החליטה להמשיך בספירה לאחור. הצוות צויד בפתרונות גיבוי (הכוללים, בין היתר, מערכות איסוף פסולת מהדור הישן - או במילים פחות מכובסות: חיתולים מתקדמים ומערכות שאיבה ידניות).

כפי שאמרה כריסטינה קוק לפני השיגור, חקר החלל הוא המקום שבו האדם לומד על עצמו. לפעמים הלימוד הזה כולל גם התמודדות עם הצדדים הפחות נעימים של הפיזיולוגיה האנושית בתנאים קיצוניים.

עכשיו, אחרי שהעולם כולו עצר את נשימתו לקראת ה"בום" הגדול של רקטת ה-SLS, וצפה בארבעה אסטרונאוטים עושים היסטוריה, נותר רק לקוות שה"אינטגריטי" תעמוד בשמה - ותישאר נקייה, יבשה ותקינה לכל אורך הדרך אל הצד האפל של הירח וחזרה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...