ארטמיס 2 עושה היסטוריה: אחרי 54 שנים - האנושות חוזרת לירח

‫ארטמיס 2 עושה היסטוריה אחרי יותר מחצי מאה של ציפייה, והאנושות עומדת בפתחו של עידן חדש בחקר החלל. משימת "ארטמיס 2" של נאס"א (NASA), לא רק מסמנת את חזרתם של בני אדם לירח לראשונה מאז 1972, אלא מגדירה מחדש את השאלה: מדוע אנחנו חוזרים לשם בכלל?

אם לא יחול שינוי בדקות האחרונות, נאס"א תנסה לשגר את ארטמיס 2 בשעה 18:24 לפי שעון החוף המזרחי של ארה"ב. נכון לעדכוני יום השיגור שפרסמה סוכנות החלל האמריקנית, הספירה לאחור התקדמה כמתוכנן, מזג האוויר הוגדר כבעל סיכוי של 80% לתנאים נוחים, והצוות והקרקע נותרו על המסלול לקראת ההמראה.

שעות ספורות לפני שהמנועים התעוררו לחיים, נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, פרסם ברשת החברתית שבבעלותו, TruthSocial: "לראשונה מזה יותר מ-50 שנה, אמריקה חוזרת לירח! ארטמיס 2, מהרקטות החזקות ביותר שנבנו אי פעם, משגרת את האסטרונאוטים האמיצים שלנו רחוק יותר לחלל ממה שכל אדם הגיע אי פעם". טראמפ חתם את דבריו בברכת "שאלוהים יברך" את האסטרונאוטים.

בעוד שתוכנית אפולו נולדה מתוך המלחמה הקרה והמרוץ הטכנולוגי מול ברית המועצות לשעבר, ארטמיס 2 מגיעה לעולם שונה לחלוטין - עולם של קיטוב חברתי, משברים גלובליים וספקנות גוברת. עבור ארבעת האסטרונאוטים שנבחרו למשימה, התשובה אינה טמונה רק בגיאופוליטיקה או במאבק מול סין, אלא בצורך האנושי הבסיסי להרגיש חלק ממשהו גדול יותר.

מפקד המשימה, ריד וייסמן, הסביר זאת בפשטות: "רציתי לחשוב מה הדבר הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות כדי להרים את מצב רוחם של חברינו על כדור הארץ - והגעתי למסקנה שאנחנו פשוט חייבים לבצע את המשימה הזו".

ארטמיס 2 היא המשימה המאוישת הראשונה של תוכנית ארטמיס, והטיסה המאוישת הראשונה אל מרחב הירח זה יותר מחמישים שנה. היא תשוגר ממרכז החלל קנדי בפלורידה על גבי משגר ה־SLS, כשבראשו חללית אוריון.

המשימה הנוכחית היא שלב קריטי בדרך לנחיתה מאוישת על פני הירח המתוכננת להמשך העשור. הצוות יקיף את הירח בחללית ה"אוריון", יבחן את מערכות קיום החיים ויהיה הראשון לראות בעיניו את הצד הרחוק של הירח מאז ימי אפולו. אך מעבר לבדיקות הטכניות, נאס"א מקווה לשחזר את תחושת היראה והפלא שאיחדה את העולם ב-1968.

עם זאת, הדרך לירח רצופה אתגרים. עיכובים טכניים דחו את השיגור לאפריל 2026, וברקע נשמעים קולות של קיצוצי תקציב ותיאוריות קונספירציה המפקפקות בעצם קיומן של נחיתות הירח ההיסטוריות. למרות זאת, הצוות נותר ממוקד.

עבור ויקטור גלובר, הטייס שיעשה היסטוריה כאדם השחור הראשון בקרבת הירח, המשימה היא "נקודת מגע" לדור הנוכחי, הזדמנות ליצור רגע של אחדות בעולם שסוע. כפי שסיכמה זאת כריסטינה קוק: "אנחנו חוקרים עמוק יותר ויותר, באמת רק כדי ללמוד על עצמנו".

ארטמיס 2 אינה אמורה לנחות על הירח. זהו מסלול הקפה וחזרה, שנועד לבחון את המערכות לפני המשימות הבאות. לאחר השיגור תיכנס אוריון תחילה למסלול סביב כדור הארץ, תבצע סדרת בדיקות, ובהמשך תצא לבעירה שתכניס אותה למסלול אל הירח.

במהלך היום הראשון אף תתבצע הדגמת תמרון קרבה סביב השלב העליון של המשגר, כתרגול חשוב לקראת עגינה עתידית של אוריון עם חלליות אחרות במשימות הבאות. המשימה כולה אמורה להימשך כעשרה ימים.

ביום השני תבוצע הבעירה שתוציא את החללית לדרך אל הירח במסלול חזרה חופשי, כלומר מסלול שמקיף את הצד הרחוק של הירח ומחזיר את החללית לכדור הארץ בלי להיכנס למסלול ירחי קבוע. לפי התכנון, ביום השישי תחלוף אוריון מאחורי הירח ותגיע למרחק של כ-6,400 עד 9,700 קילומטרים מפני השטח. במהלך המעבר הזה יאבד הקשר עם כדור הארץ למשך כ-30 עד 50 דקות.

הצוות שישנה את ההיסטוריה: הכירו את האסטרונאוטים

המפקד שחלם על הירח: ריד וייסמן (50), קצין בצי האמריקני וטייס ניסוי לשעבר, הוא האיש שנבחר להוביל את המשימה השאפתנית. עבור חבריו, וייסמן הוא "התגלמות החלום האמריקני" - שילוב של מקצוענות חסרת פשרות ואישיות כובשת. אך מאחורי החיוך והפיקוד עומד סיפור של חוסן אישי יוצא דופן.

בשנת 2020 איבד וייסמן את אשתו, קרול, שנפטרה ממחלת הסרטן. למרות האובדן הכבד והחשש להשאיר את בנותיו לבד פעם נוספת לאחר שכבר שהה בתחנת החלל הבינלאומית ב-2014, הוא בחר להמשיך. בוקר לאחר שנודע לו שנבחר למשימה, מצא במטבח קאפקייקס בצורת ירח שאפתה בתו אלי, סימן לתמיכה המשפחתית שמאפשרת לו להמריא. עבור וייסמן, המשימה היא דרך להרים את רוח האנושות, ללא "טריקים או קסמים", פשוט באמצעות חתירה אל הבלתי נודע.

הטייס שאינו מוותר: ויקטור גלובר (49) מביא איתו למשימה את הגישה של "הטכנאי הטוב ביותר". כמי ששיחק פוטבול בקולג' ונודע בזכות ההתמדה שלו גם כשקשה, גלובר הפך ב-2021 לאדם השחור הראשון שהיה חלק מצוות קבוע בתחנת החלל. כעת, הוא עומד להיות האדם השחור הראשון שיוצא אל מעבר למסלול כדור הארץ הנמוך.

גלובר, המכונה "Ike" (קיצור של I Know Everything), ניגש למשימה בחרדת קודש ובצניעות. הוא ידוע בחוש ההומור שלו, כשהתלוצץ שתפקידו כטייס הוא לוודא שהשירותים בחללית עובדים, אך הוא גם לוקח ברצינות את האחריות ההיסטורית. עבורו, ארטמיס 2 היא ההזדמנות של הדור הזה ליצור רגע "אפולו" משלו, כזה שיעמוד מעל למחלוקות הפוליטיות והחברתיות.

שוברת השיאים: כריסטינה קוק (47) כבר רשומה בספרי ההיסטוריה כאישה שביצעה את שהות החלל הרציפה הארוכה ביותר (328 ימים) וכחלק מהליכת החלל הראשונה על טהרת הנשים. מהנדסת חשמל בהכשרתה שגדלה על פוסטרים של נאס"א בחדרה, קוק היא המענה לכל מי שטוען שחקר החלל הוא מועדון סגור. היא בנתה מכשירים מדעיים למשימות כמו "ג'ונו" ועבדה בתנאים קיצוניים באנטארקטיקה, ניסיון שחישל אותה לקראת המסע אל הירח.

קוק מדגישה שה"ראשוניות" שלה היא לא הישג אישי, אלא חגיגה של המקום בו האנושות נמצאת היום. היא רואה בחלל מקום שבו רגשות כמו קנאה או כעס נעלמים, ובמקומם מופיעים יראה וחיבור עמוק - תחושות שהיא מקווה להעביר למיליארדי האנשים שיצפו בהם מלמטה.

השגריר הקנדי: ג'רמי הנסן (50) מייצג את הפן הבינלאומי של המשימה. כטייס בחיל האוויר המלכותי הקנדי, הנסן יהיה הלא-אמריקני הראשון שיעזוב את מסלול כדור הארץ הפעם. למרות שזו תהיה טיסתו הראשונה לחלל, הנסן נחשב לאחד האסטרונאוטים המוערכים ביותר בקנדה, מי שחלם על הירח מאז שבנה "חללית" מעץ בחווה של הוריו באונטריו.

כדי להתכונן למשימה ולמצוא משמעות בתוך עולם רווי סבל, הנסן יצא למסע רוחני עם זקן שבט ילידי קנדי. הוא חזר עם תובנה פשוטה: "כל מה שצריך לעשות זה להתעורר בכל יום ולהשתמש באנרגיה שלך לטוב". בעוד אשתו, רופאה במקצועה, מודה שלא תירגע עד שינחת חזרה, הנסן ממוקד במטרה: להראות לעולם ששיתוף פעולה בין מדינות יכול להביא אותנו רחוק יותר מכל מאבק פוליטי.