"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
פריצת דרך: הגילוי שישנה את חייהם של חולי הפרקינסון
מחקר ענק שפורסם ב-Nature חושף כי מחלת פרקינסון אינה רק בעיה של "שרירים", אלא שיבוש ברשת מוחית עמוקה המחברת גוף ומחשבה • התגלית כבר הובילה להכפלת היעילות של טיפולים לא פולשניים • האם אנחנו בדרך לעידן של "מפת מוח אישית" לכל מטופל?
הקשר שבין מוטיבציה לתנועה: כך הופכת רשת ה-SCAN ליעד החדש במלחמה בפרקינסון. צילום: nature.com

פריצת דרך: הגילוי שישנה את חייהם של חולי הפרקינסון

מחקר ענק שפורסם ב-Nature חושף כי מחלת פרקינסון אינה רק בעיה של "שרירים", אלא שיבוש ברשת מוחית עמוקה המחברת גוף ומחשבה • התגלית כבר הובילה להכפלת היעילות של טיפולים לא פולשניים • האם אנחנו בדרך לעידן של "מפת מוח אישית" לכל מטופל?

אסף גולן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

במשך עשרות שנים, הרפואה התייחסה למחלת פרקינסון כאל הפרעה מוטורית מובהקת:רעד, נוקשות ואיטיות. אך חולים רבים דיווחו תמיד על תמונה מורכבת בהרבה - בעיות שינה, שינויים במצב הרוח וקשיים קוגניטיביים שלא תמיד הסתדרו עם ההסברים הקלאסיים. כעת, מחקר בינלאומי רחב היקף (863) חושף את החוליה החסרה: רשת (Somato-Cognitive Action Network).

מהי רשת ה-SCAN?

רשת ה-SCAN, שתוארה לראשונה רק ב-2023, היא מעין "מרכז בקרה" מוחי המתווך בין התכנון הקוגניטיבי לבין הביצוע הפיזי. היא מחברת בין המערכות המנהלות מוטיבציה ועוררות לבין השרירים. המחקר החדש מראה כי במוחם של חולי פרקינסון קיימת "היפר-קישוריות" (קישוריות-יתר) בין רשת ה-SCAN לבין אזורים עמוקים במוח (כמו הסובסטנציה ניגרה והתלמוס).

פריצת דרך בטיפול בפרקינסון: מיקוד ברשת 'גוף-מחשבה' הכפיל את יעילות הטיפול, צילום: nature.com

הגילוי הזה מסביר מדוע תסמיני הפרקינסון הם "רב-מערכתיים". הבעיה אינה בנקודה אחת במוח, אלא ב"תעבורה" מוגברת ומשובשת ברשת שמקשרת בין המחשבה לגוף.

המהפכה הטיפולית

החלק המרגש ביותר במחקר עבר מהמעבדה לקליניקה. החוקרים גילו כי כאשר טיפולים (תרופתיים או פולשניים כמו DBS) מצליחים, הם למעשה "מרגיעים" את הקישוריות המוגברת ברשת ה-SCAN ומחזירים אותה לדפוס של מוח בריא.

בניסוי קליני מבוקר, החוקרים בדקו שיטה של גירוי מגנטי לא פולשני (TMS). הם חילקו את המטופלים לשתי קבוצות:

קבוצת ה-Effector:קיבלה גירוי בנקודות הסטנדרטיות האחראיות על תנועת איברים (יד/רגל).

קבוצת ה-SCAN:קיבלה גירוי בנקודות ספציפיות ברשת ה-SCAN, שמופו באופן אישי עבור כל מטופל באמצעות MRI.

התוצאות היו מדהימות: המטופלים שקיבלו גירוי ממוקד ברשת ה-SCAN חוו שיפור בתסמינים שהיה כפול ביעילותו לעומת השיטה המסורתית. השיפור נרשם לא רק בתנועה, אלא גם בנוקשות וברעד.

סוף לעידן הטיפול הסטנדרטי? המפה המוחית שתשנה את חייהם של חולי הפרקינסון, צילום: nature.com

סופה של התפיסה המסורתית

החוקרים שהובילו את המאמר ב-Nature מדגישים כי הממצאים מסמנים את סופה של ההפרדה המלאכותית בין "מחשבה" ל"פעולה" במוח. "הפרקינסון אינו פוגע רק ב'מנוע' המוטורי, אלא ברשת התקשורת שמחברת אותו למערכות הקוגניטיביות והרגשיות", מסבירים בצוות המחקר.

פרופ' השנג ליו (Hesheng Liu), מהכותבים הבכירים, מציין כי היכולת להחליש את ה"היפר-קישוריות" היא ה"חותמת" להצלחה טיפולית. הגילוי מאפשר להפוך טיפולים כמו TMS מכלי ניסיוני לכלי עוצמתי ומדויק: במקום "לירות בחשיכה" לעבר אזורי תנועה כלליים, המיפוי האישי מאפשר לפגוע בדיוק ב"Sweet Spot" של כל מטופל.

מהפכה בטיפולים הקיימים

המשמעות היא מהפכה בדרך שבה רופאים ניגשים למוח: במקום להסתמך על מפה אנטומית סטנדרטית, החוקרים מציעים להשתמש ב-MRI תפקודי כדי למצוא את רשת ה-SCAN האישית.

לא רק בעיית תנועה: רשת ה-SCAN נחשפת כמרכז העצבי של הפרקינסון, צילום: nature.com

החוקרים גילו כי כל יעדי הטיפול המוכרים - מהשתלת קוצבים מוחיים (DBS) ועד אולטרסאונד ממוקד (MRgFUS) - מחוברים ישירות לרשת ה-SCAN. "ככל שהטיפול היה קרוב יותר לליבת הרשת בתלמוס, כך השיפור ברעד ובתסמינים היה דרמטי יותר", הם מסבירים. הבנה זו מאפשרת לשדרג את הטיפולים הקיימים, להפוך אותם למדויקים יותר ולהפחית תופעות לוואי שנגרמו עד כה מגירוי אזורים לא רלוונטיים.

הממצאים הללו פותחים דלת לתקווה חדשה עבור מיליוני חולים: טיפול שהוא לא רק יעיל פי כמה, אלא גם אישי ומדויק מאי פעם.

למאמר המלא

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...