לפי הודעת חוקרים מאוניברסיטת דרום דנמרק שפורסמה ב-eLife, הפחתת שתי חומצות אמינו - מתיונין וציסטאין - בתזונת עכברים הובילה לעלייה משמעותית בשריפת אנרגיה ולירידה במשקל, מבלי שהעכברים אכלו פחות או ביצעו יותר פעילות גופנית.
המחקר נערך על ידי פיליפ רופרט ויאן-וילהלם קורנפלד מהמחלקה לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית באוניברסיטה. במהלך שבעה ימים שונו רמות מתיונין וציסטאין בתזונת העכברים. התוצאה: עלייה של כ-20% בתרמוגנזה - ייצור חום באמצעות שריפת קלוריות. החוקרים מצאו כי הירידה במשקל נבעה מייצור חום מוגבר ולא משינוי בצריכת מזון או בתנועה.
לדברי קורנפלד, האפקט שנצפה היה כמעט זהה לזה שמתקבל מחשיפה קבועה לטמפרטורה של חמש מעלות צלזיוס, מצב הידוע כמגביר שריפת קלוריות בשל הצורך לשמור על חום הגוף.
איפה מתרחשת שריפת הקלוריות?
החוקרים ביקשו להבין היכן בגוף מתרחש תהליך השריפה המוגבר, ומצאו כי הוא מתרחש בשומן בז' - סוג שומן המצוי מתחת לעור הן בעכברים והן בבני אדם. אותו סוג שומן מופעל גם בעת חשיפה לקור.
לדברי רופרט, ממצאי המחקר מצביעים על כך ששומן בז' מגיב באופן דומה לגירוי תזונתי ולגירוי של קור. כלומר, ניתן "להדליק" את מנגנון שריפת השומן גם באמצעות שינוי תזונתי בלבד.
מתיונין וציסטאין מצויות ברמות גבוהות בחלבונים מן החי - בשר, ביצים ומוצרי חלב - וברמות נמוכות יותר במזונות מהצומח כמו ירקות, קטניות ואגוזים. החוקרים מציינים כי צמחונים וטבעונים צורכים באופן טבעי פחות מחומצות אמינו אלה.
עם זאת, רופרט מדגיש כי המחקר בוצע בעכברים בלבד, וכי לא ניתן לקבוע בשלב זה אם אותה השפעה תתקבל גם בבני אדם.
החוקרים סבורים כי השלב הבא הוא לבדוק האם ניתן לפתח טיפולים בהשמנת יתר שיגבירו הוצאה אנרגטית ללא צורך בשינויים קיצוניים באורח החיים. בנוסף, הם מביעים עניין בפיתוח מזונות פונקציונליים דלי מתיונין וציסטאין.
קורנפלד הוסיף כי יהיה מעניין לבחון האם מטופלים בתרופה וויגובי יפגינו ירידה נוספת במשקל אם יעברו לתזונה נטולת חלבון מהחי, כלומר דלה במתיונין וציסטאין.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו