אם בעבר המירוץ לחלל היה נחלתן הבלעדית של מעצמות, היום המציאות השתנתה: סין מוצאת את עצמה רודפת לא אחרי נאס"א, אלא אחרי יזם פרטי אחד - אלון מאסק.
הדיווחים האחרונים מאיגוד הטלקומוניקציה של האו"ם חושפים תוכנית סינית גרנדיוזית לשיגור 203,000 לוויינים - מספר דמיוני שנועד למטרה אחת: לבלום את הדומיננטיות המוחלטת של SpaceX ורשת Starlink.
"צי הרפאים" של בייג'ינג מול מאסק
המספרים מספרים את כל הסיפור של הקרב הזה. סין הגישה מסמכים ל-203,000 לוויינים, אך בפועל אלו הם "לווייני נייר". מנגד, אילון מאסק לא מחכה לאישורים:
בשטח: ל-SpaceX יש כבר כמעט 10,000 לוויינים פעילים בחלל.
בקצב: מאסק משגר כ-2,000 לוויינים חדשים בשנה.
האיום הסיני: בייג'ינג משריינת תדרים ומסלולים ללוויינים שטרם נבנו, במטרה ליצור "מצור רגולטורי".
הטקטיקה הסינית: אם אי אפשר לנצח אותו, נחסום אותו
האסטרטגיה הסינית החדשה חושפת את החולשה שלהם. בהיעדר יכולת טכנולוגית לשגר כמויות אדירות של ציוד לחלל כרגע, סין פונה ללוחמה משפטית-בירוקרטית.
על ידי רישום מסיבי של לוויינים עתידיים, הם יוצרים "רעש רקע" רגולטורי. בעבות כך, מהנדסי SpaceX ו-Starlink נאלצים לתכנן את המערכות שלהם כך שיתחמקו מהפרעות תדרים של לוויינים סיניים שבכלל לא קיימים. זוהי טקטיקת השהייה קלאסית, שנועדה לקנות זמן עד שהתעשייה הסינית תדביק את הפער.
ה"אס" של מאסק: הפער הטכנולוגי שסין לא מצליחה לסגור
למרות הניסיונות של סין להציג מצג שווא של עוצמה, היתרון של מאסק נשען על ברזלים, לא על ניירות. ה-Falcon 9, הרקטה הרב-פעמית של SpaceX, שינתה את כללי המשחק הכלכליים של החלל.
בעוד בסין פועלות כיום כחצי תריסר חברות המנסות לפתח חיקויים לרקטה של מאסק, אף אחת מהן לא מתקרבת ליעילות ולעלות השיגור של המקור. עד שסין לא תעמיד על כן השיגור תשובה אמיתית ל-Falcon 9, תוכנית ה-203,000 לוויינים שלה תישאר בגדר איום על הנייר בלבד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
