אלרגיות למזון בילדות אינן נובעות מגורם יחיד, אלא משילוב מורכב של גורמים גנטיים, סביבתיים ומיקרוביאליים. כך עולה ממחקר בינלאומי רחב היקף שערכו חוקרים מאוניברסיטת מקמאסטר שבקנדה, אשר פורסם ב-JAMA Pediatrics. המחקר התבסס על סקירה שיטתית ומטא-אנליזה של 190 מחקרים מ-40 מדינות, הכוללים נתונים על כ-2.8 מיליון ילדים.
החוקרים מצאו כי השיעור הכולל של מקרי אלרגיות למזון עד גיל שש עומד על כ-4.7% בממוצע עולמי, נתון המדגיש את היקף התופעה ואת משמעותה הבריאותית. במסגרת הניתוח נבחנו יותר מ-340 גורמים פוטנציאליים שעשויים להשפיע על התפתחות אלרגיות.
אקזמה מוקדמת וחשיפה לאנטיביוטיקה כמנבאים מרכזיים
אחד מגורמי הסיכון הבולטים ביותר שנמצאו הוא אקזמה בשנה הראשונה לחיים. על פי הממצאים, תינוקות שפיתחו אקזמה מוקדמת היו בסיכון גבוה פי 3.88 לפתח אלרגיה למזון. גם מדדים המעידים על פגיעה במחסום העור נמצאו קשורים לעלייה חדה בסיכון - ממצא המחזק את ההבנה כי תפקוד העור ממלא תפקיד מרכזי בהתפתחות תגובות אלרגיות.
גורם משמעותי נוסף שנמצא הוא חשיפה לאנטיביוטיקה. מתן אנטיביוטיקה בחודש הראשון לחיים נקשר לעלייה ניכרת בסיכון לאלרגיה למזון (OR 4.11), בעוד ששימוש בהמשך הינקות או במהלך ההיריון נקשר לעלייה מתונה יותר. החוקרים מציינים כי ממצא זה מתיישב עם תיאוריות עדכניות בדבר השפעת המיקרוביום על מערכת החיסון.
מתי כדאי להיחשף למזונות אלרגניים?
עוד עולה מהמחקר כי עיכוב בהחדרת מזונות אלרגניים עשוי להעלות את הסיכון להתפתחות אלרגיות. דחיית חשיפה לבוטנים מעבר לגיל 12 חודשים נמצאה קשורה לעלייה משמעותית בסיכון (OR 2.55), ומגמות דומות נצפו גם ביחס לביצים ולדגים. בנוסף, רקע משפחתי אלרגי נמצא כגורם סיכון מובהק, במיוחד כאשר שני ההורים סובלים מאלרגיות.
מנגד, מספר גורמים שנבדקו ולא נמצאו קשורים לעלייה מובהקת בסיכון הם משקל לידה נמוך, לידה לאחר המועד, הנקה חלקית, תזונת האם במהלך ההיריון ורמות סטרס אימהי. החוקרים מדגישים כי ממצאים אלה חשובים לצורך צמצום תפיסות שגויות רווחות.
לדברי צוות המחקר, התרומה המרכזית שלו היא בהצגת תמונה אינטגרטיבית של מנגנוני התפתחות האלרגיה. במקום להתמקד בגורם יחיד, המחקר מצביע על אינטראקציות בין גנטיקה, מחסום העור, המיקרוביום וחשיפות סביבתיות. החוקרים מציינים כי הממצאים עשויים לסייע בזיהוי מוקדם של תינוקות בסיכון גבוה, לכוון אסטרטגיות מניעה ולעדכן הנחיות קליניות עתידיות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו