ארבעה מיליארד בני אדם מתמודדים כל שנה עם מחסור במים של לפחות חודש אחד. הנתון הזה, שהתפרסם השבוע בדו"ח של האו"ם, מסתיר מאחוריו אסון עולמי שאם יימשך, עשוי להביא למוות של עשרות מיליונים בעקבות התייבשות וכן גם למלחמות מים בין מדינות שונות.
כותבי הדו"ח ציינו כי יותר מ-50 אחוזים מהאגמים הגדולים בכל כדור הארץ איבדו חלק מהמים שלהם לצמיתות מאז 1990. חמור מכך - 70 אחוזים מהאקוויפרים (שכבות סלע המכילות מים) בכל כדור הארץ הולכים ומתייבשים לאורך השנים האחרונות.
בנוסף, שטח ביצתי בגודלו של האיחוד האירופי נמחק ב-50 השנים האחרונות, כאשר גם הקרחונים הצטמצמו בכ-30 אחוזים מאז 1970. הנתונים הקשים והמדאיגים האלו לא חושפים את התמונה כולה עד הסוף. גם מקורות מים שניתן היה להשתמש בהם זוהמו בדרכים שונות, כך שכמות המים הזמינה עבור האנושות קטנה עוד יותר ממה שהדו"ח עצמו מציג.
הדו"ח ממשיך בתיאורים הקשים ומציין כי בירת אפגניסטן קאבול, תהיה העיר המודרנית הראשונה שמקורות המים שלה ייגמרו והיא תישאר ללא מקורות מים זמינים. אבל לא מדובר רק במדינות עולם שלישי: המצב קשה מאוד גם בבירת העולם החופשי ארצות הברית. מדינות דרום-מערביות שמקור המים העיקרי שלהן הוא נהר הקולורדו, מצויות בשנים האחרונות במאבק גדול סביב השאלה כיצד לחלק נכון את מי הנהר המצטמצמים. "נהר הקולורדו הוא דוגמא מצויינת. המפלס שלו לא יחזור שוב לגובה שבו הוא היה בעבר. הבצורות והצריכה של המים הקטינו את הנהר לתמיד", אומר קווה מדאני, מנהל המכון למים, סביבה ובריאות של האו"ם, ומחבר הדו"ח.
הבכיר הוסיף בשיחה עם רשת CNN, שהמצב הקשה לא נקלט בקרב מנהיגי מדינות העולם. "במקום להכיר בבעיה ולהתאים את צריכת המים תוך ניהול נכון, המים נתפסים כמובנים מאליהם והצריכה כל הזמן גדלה".
הדו"ח, שסוקר את המצב בכל העולם, מציין שכבר היום יש בעולם אזורים נרחבים שנפגעו באופן חמור מאוד. מדובר במזרח התיכון וצפון אפריקה, שם המדינות זקוקות ליותר ויותר מקורות מים שלא קיימים, כאשר גם הפגיעה האקלימית באזורים אלו מתעצמת בצורה קיצונית. הסכנה מתרחבת לחלקים גדולים של דרום אסיה, שם החקלאות דורשת כמות מים צאסיבית, כשבמקביל הערים באזורים אלו הולכות וגדלות.
ביטוי נוסף לבעיה נמצא במקסיקו סיטי. בירת מקסיקו שוקעת כל שנה בכ-50 סנטימטרים עקב ריקון מאגרי המים הענקיים המצויים תחתיה. שאיבת היתר מותירה את המאגרים ריקים, דבר שמביא לשקיעת האדמה.
בתחום ההמלצות קורא הדו"ח למדינות העולם לתכנן אסטרטגיות חדשות, לשנות את תחומי החקלאות, לייצר מערכות השקייה יעילות יותר, להקטין את זיהום המים, להגן על ביצות ומי תהום וכן להכניס בצורה נרחבת ניהול ממוחשב על ידי אלגוריתמים של בינה מלאכותית. בסיום הדברים מציינים כותבי הדו"ח תמונה שיכולה להיות גם אופטימית - אם העולם יאמץ אותה: "העיסוק במשבר המים יכול להוות גשר להשגת קשר טוב יותר בין חלקים שונים מהעולם שישימו את חילוקי הדעות בצד ויפעלו יחד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו