"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מדאיג: מקורות המים מתייבשים - האם מיליארדים בסכנת חיים?
דו"ח מטריד של האו"ם חשף שאגמים ואקוויפרים הולכים ומתייבשים - לצד קרחונים שנמסים בקצב מסחרר • איזו עיר תהיה הראשונה לשאת בתוצאות הקשות?
קזחסטן - נופים מרהיבים ואגמים צלולים. צילום: Getty Images

מדאיג: מקורות המים מתייבשים - האם מיליארדים בסכנת חיים?

דו"ח מטריד של האו"ם חשף שאגמים ואקוויפרים הולכים ומתייבשים - לצד קרחונים שנמסים בקצב מסחרר • איזו עיר תהיה הראשונה לשאת בתוצאות הקשות?

אסף גולן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

ארבעה מיליארד בני אדם מתמודדים כל שנה עםמחסור במיםשל לפחות חודש אחד. הנתון הזה, שהתפרסם השבוע בדו"ח של האו"ם, מסתיר מאחוריו אסון עולמי שאם יימשך, עשוי להביא למוות של עשרות מיליונים בעקבות התייבשות וכן גם למלחמות מים בין מדינות שונות.

כותבי הדו"ח ציינו כי יותר מ-50 אחוזים מהאגמים הגדולים בכל כדור הארץ איבדו חלק מהמים שלהם לצמיתות מאז 1990. חמור מכך - 70 אחוזים מהאקוויפרים (שכבות סלע המכילות מים) בכל כדור הארץ הולכים ומתייבשים לאורך השנים האחרונות.

סכנה ממשית, צילום: GettyImages

בנוסף, שטח ביצתי בגודלו של האיחוד האירופי נמחק ב-50 השנים האחרונות, כאשר גם הקרחונים הצטמצמו בכ-30 אחוזים מאז 1970. הנתונים הקשים והמדאיגים האלו לא חושפים את התמונה כולה עד הסוף. גם מקורות מים שניתן היה להשתמש בהם זוהמו בדרכים שונות, כך שכמות המים הזמינה עבור האנושות קטנה עוד יותר ממה שהדו"ח עצמו מציג.

הדו"ח ממשיך בתיאורים הקשים ומציין כי בירת אפגניסטן קאבול, תהיה העיר המודרנית הראשונה שמקורות המים שלה ייגמרו והיא תישאר ללא מקורות מים זמינים. אבל לא מדובר רק במדינות עולם שלישי: המצב קשה מאוד גם בבירת העולם החופשי ארצות הברית. מדינות דרום-מערביות שמקור המים העיקרי שלהן הוא נהר הקולורדו, מצויות בשנים האחרונות במאבק גדול סביב השאלה כיצד לחלק נכון את מי הנהר המצטמצמים. "נהר הקולורדו הוא דוגמא מצויינת. המפלס שלו לא יחזור שוב לגובה שבו הוא היה בעבר. הבצורות והצריכה של המים הקטינו את הנהר לתמיד", אומר קווה מדאני, מנהל המכון למים, סביבה ובריאות של האו"ם, ומחבר הדו"ח.

קרחונים באנטארקטיקה. נעלמים, צילום: רויטרס

הבכיר הוסיף בשיחה עם רשת CNN, שהמצב הקשה לא נקלט בקרב מנהיגי מדינות העולם. "במקום להכיר בבעיה ולהתאים את צריכת המים תוך ניהול נכון, המים נתפסים כמובנים מאליהם והצריכה כל הזמן גדלה".

הדו"ח, שסוקר את המצב בכל העולם, מציין שכבר היום יש בעולם אזורים נרחבים שנפגעו באופן חמור מאוד. מדובר במזרח התיכון וצפון אפריקה, שם המדינות זקוקות ליותר ויותר מקורות מים שלא קיימים, כאשר גם הפגיעה האקלימית באזורים אלו מתעצמת בצורה קיצונית. הסכנה מתרחבת לחלקים גדולים של דרום אסיה, שם החקלאות דורשת כמות מים צאסיבית, כשבמקביל הערים באזורים אלו הולכות וגדלות.

ביטוי נוסף לבעיה נמצא במקסיקו סיטי. בירת מקסיקו שוקעת כל שנה בכ-50 סנטימטרים עקב ריקון מאגרי המים הענקיים המצויים תחתיה. שאיבת היתר מותירה את המאגרים ריקים, דבר שמביא לשקיעת האדמה.

מקסיקו סיטי. הולכת ושוקעת, צילום: AP

בתחום ההמלצות קורא הדו"ח למדינות העולם לתכנן אסטרטגיות חדשות, לשנות את תחומי החקלאות, לייצר מערכות השקייה יעילות יותר, להקטין את זיהום המים, להגן על ביצות ומי תהום וכן להכניס בצורה נרחבת ניהול ממוחשב על ידי אלגוריתמים של בינה מלאכותית. בסיום הדברים מציינים כותבי הדו"ח תמונה שיכולה להיות גם אופטימית - אם העולם יאמץ אותה: "העיסוק במשבר המים יכול להוות גשר להשגת קשר טוב יותר בין חלקים שונים מהעולם שישימו את חילוקי הדעות בצד ויפעלו יחד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...