תגליות חדשות ומבט על עולמות מוכרים מראים עד כמה תחום חקר כוכבי הלכת החוץ-שמשיים התקדם ועד כמה עוד נותר בלתי ידוע. השנה חצה מספר העולמות המאומתים שמנוטרים על ידי נאס"א מחוץ למערכת השמש שלנו את רף ששת אלפים, ואלפים נוספים עדיין ממתינים לאימות.
אבן הדרך הזו הושגה שלושה עשורים בלבד לאחר הגילוי הראשון, שזכה בפרס נובל, של כוכב לכת המקיף כוכב דמוי שמש בשנת 1995, והודות בעיקר ליכולות הציד הפלנטרי של טלסקופ החלל קפלר ולוויין TESS של נאס"א.
הרחק מהמבנה השטוח והמסודר יחסית של מערכת השמש שלנו, תצפיות חדשות וניתוחים מעמיקים של עולמות מוכרים חשפו קטגוריות שלמות של כוכבי לכת שאין להן מקבילה מקומית - סופר-ארצות, מיני-נפטונים ויופיטרים לוהטים - לצד עולמות במסלולים מעוותים שמאלצים אסטרונומים לחשוב מחדש על האופן שבו כוכבי לכת נוצרים ומתפתחים.
לקראת השנה החדשה, הנה מבט לאחור על כמה מכוכבי הלכת החוץ-שמשיים המסקרנים, המבלבלים ושוברי הכללים ביותר שנחקרו ב-2025.
עולמות "טטואין"
עוד עולמות דמויי "טטואין", כאלה שמקיפים שני שמשות, עברו השנה ממדע בדיוני למסד הנתונים האסטרונומי, כאשר זוהוכמה כוכבי לכת במסלולים כפולים, לעיתים כאלה שמאתגרים את חוקי היסוד של היווצרות כוכבי לכת.
העולם המוזר ביותר נחשף באפריל, עם הדיווח על גילויו של 2M1510 (AB) b - כוכב לכת שמקיף שני ננסים חומים, המכונים לעיתים "כוכבים כושלים" משום שאינם מסיביים דיים כדי להצית היתוך גרעיני.
העולם הזה, המרוחק כ-120 שנות אור מכדור הארץ, נע במסלול שעובר מעל ומתחת לקטבים של שני הכוכבים, ולא במישור השטוח המקובל. החוקרים הסיקו על קיומו באמצעות טלסקופ בצ'ילה, לאחר שזיהו תנודה לא שגרתית, לאחור, במסלולי הננסים החומים. רמז כבידתי זה, לדבריהם, ניתן להסבר רק באמצעות כוכב לכת חבוי ובעל נטייה חדה, שאולי הוסט ממקומו בעקבות מפגש קרוב עם כוכב אחר בעבר הרחוק.
בהמשך השנה גילה צוות אחר שלושה כוכבי לכת בגודל כדור הארץ המקיפים את המערכת הדו-כוכבית הצפופה TOI-2267, במרחק של 73 שנות אור בלבד. באמצעות נתוני TESS נמצא כי שלושת העולמות חוצים את שני הכוכבים, אף שסביבות כאלה נחשבות בלתי יציבות להיווצרות כוכבי לכת.
לרשימה נוספה גם HD 143811 (AB) b - כוכב לכת מסיבי שהסתתר שנים בנתוני ארכיון. הוא צולם באמצעות Gemini Planet Imager בטלסקופ Gemini South בצ'ילה, ומקיף מערכת צעירה של שני כוכבים תאומים במרחק של כ-446 שנות אור. אף שהוא גדול פי שישה מיופיטר, גילו כ-13 מיליון שנה בלבד והוא עדיין זוהר מחום היווצרותו.
שני הכוכבים המארחים מקיפים זה את זה כל 18 יום, בעוד שכוכב הלכת עצמו משלים הקפה סביב שניהם אחת ל-300 שנה. הניגוד בין מערכת כפולה "רוקדת" במהירות לבין ענק איטי ומרוחק מעלה שאלות מתמשכות כיצד נוצר ושרד כוכב לכת כזה במערכת כה דינמית.
החיפוש אחר חיים על K2-18b
כוכב הלכת K2-18b הפך לאחד ממוקדי הרעש הגדולים של 2025, לאחר שטענות מחודשות לקיום אפשרי של חיים הציתו ויכוח מדעי ער.
באפריל הודיע צוות בהובלת אוניברסיטת קיימברידג' על מה שכינה הראיה החזקה ביותר עד כה לגזים ביוסיגנטוריים אפשריים באטמוספירה של כוכב הלכת. באמצעות ספקטרום מעברים חדש מטלסקופ החלל ג’יימס ווב (JWST), טענו החוקרים כי הנתונים תואמים לנוכחות גזים שעל פני כדור הארץ קשורים באופן הדוק לחיים ימיים. לטענתם, הדבר מחזק את האפשרות שכוכב הלכת הוא עולם מכוסה אוקיינוסים שעשוי להיות "שוקק חיים".
תוך שבועות אחדים ערערו ניתוחים עצמאיים על המסקנה. קבוצה אחת הראתה שגזים לא ביולוגיים, כגון פרופין, יכולים לייצר את אותם סימנים ספקטרליים, ואחרת טענה שהאות מה-JWST רועש או חלש מדי כדי להסיק מסקנות חד-משמעיות. הוויכוח הפנה גם זרקור למגבלותיו של טלסקופ ג’יימס ווב, שתוכנן עוד לפני גילוי כוכבי הלכת החוץ-שמשיים וכעת נדחף לקצה יכולותיו.
עם זאת, החוקרים מדגישים כי K2-18b נותר יעד חשוב להבנת תת-נפטונים, סוג כוכבי לכת שאינו קיים במערכת השמש שלנו. תצפיות נוספות שכבר נאספו עשויות להבהיר מה באמת מגלה האטמוספירה שלו.
תקוות מתפוגגות לגבי TRAPPIST-1e
ניתוחים חדשים של TRAPPIST-1e, אחד משבעה כוכבי לכת בגודל כדור הארץ המקיפים ננס אדום קריר במרחק של כ-40 שנות אור, מצביעים על כך שלכוכב הלכת ייתכן שאין אטמוספירה משמעותית, מה שמקשה על התקווה לקיום מים נוזליים ותנאים ידידותיים לחיים.
תצפיות מוקדמות של JWST רמזו לנוכחות מתאן, אך מחקרים עוקבים הראו כי האותים כנראה זוהמו על ידי הכוכב עצמו. סימולציות מחשב הצביעו על כך שכל מתאן שהיה קיים היה מתפרק במהירות תחת קרינה אולטרה-סגולה חזקה, בתוך כ-200 אלף שנה בלבד.
שינויים בין מעברי כוכב הלכת מרמזים שגם אם קיימת אטמוספירה, קשה מאוד לזהות אותה - תזכורת לכך שגם העולמות המבטיחים ביותר עלולים להפתיע.
מבט חד יותר על פרוקסימה קנטאורי
בשנת 2025 חידדו אסטרונומים את הבנתם את המערכת הפלנטרית סביב פרוקסימה קנטאורי, השכן הכוכבי הקרוב ביותר לשמש, במרחק 4.2 שנות אור, בזכות מכשיר חדש ועוצמתי לחיפוש כוכבי לכת סביב ננסים אדומים.
הספקטרוגרף NIRPS, שהותקן במצפה לה סייה בצ'ילה, סיפק ביולי את תוצאותיו המדעיות הראשונות. צוות בהובלת אלחנדרו מסקרניו אישר את קיומו של פרוקסימה b - כוכב לכת בגודל כדור הארץ הנמצא באזור הישיב - ואישר גם את קיומו של פרוקסימה d, תוך שלילת עולם שלישי שנטען בעבר.
זו הייתה גם פריצת דרך טכנולוגית: לראשונה הושגה רמת דיוק המספיקה לזיהוי השפעתם הכבידתית של כוכבי לכת סלעיים קטנים סביב ננסים אדומים, שפולטים את רוב אורם בתחום התת־אדום.
זנבות של עולמות מתפוררים
אסטרונומים גילו השנה כוכבי לכת נדירים המקיפים את כוכביהם במרחק כה קטן, עד שהם משאירים אחריהם זנבות ארוכים של חומר. רגע חולף בקנה מידה קוסמי לפני התפרקותם.
אחד מהם, BD+05 4868 Ab, זוהה באמצעות TESS במרחק כ-140 שנות אור. הוא משלים הקפה כל 30.5 שעות בלבד, ובמרחק הקרוב פי 20 מזה של כוכב חמה לשמש. החום העז מאדה חומר מפני השטח ויוצר זנב דמוי שביט באורך של עד 9 מיליון קילומטרים.
החוקרים מעריכים שהכוכב מאבד בכל הקפה חומר בכמות השווה להר האוורסט, ועלול להתפורר לחלוטין בתוך מיליון עד שני מיליון שנה. האבק בזנב עשוי לחשוף מידע על הרכב הקרום, המעטפת ואפילו הליבה שלו.
צוות אחר השתמש ב-JWST כדי לחקור זנבות שונים סביב יופיטר לוהט במיוחד: WASP-121b, או טילוס, שמאבד את האטמוספירה שלו. הטלסקופ גילה שני זנבות הליום עצומים, אחד נגרר לאחור ואחר מקדים את כוכב הלכת.
עולם לבה שמסרב להישאר חשוף
תצפיות JWST גילו אטמוספירה סביב TOI-561b, כוכב לכת לוהט שאמור היה להיות חסר אוויר לחלוטין. הוא מקיף אחד הכוכבים העתיקים בשביל החלב, ושנתו קצרה מיום ארצי אחד.
הטמפרטורות בצדו המואר עולות על 1,700 מעלות צלזיוס, חמות מספיק כדי להמיס סלע, ובכל זאת נראה כי קיימת אטמוספירה שמפזרת חום סביב הכוכב. אם יאומת, זה יהיה העדות החזקה ביותר עד כה לאטמוספירה ארוכת־טווח על עולם סלעי לוהט.
לידתו ומותו של עולם זר
השנה נצפו שני רגעים קוסמיים המסמנים את תחילת וסיום חייו של כוכב לכת. במחקר אחד נצפה לראשונה כוכב לכת בהיווצרות, במרחק של כ-437 שנות אור. WISPIT 2b, בן חמישה מיליון שנה בלבד, מסיבי פי חמישה מיופיטר ונראה חוצב את מסלולו בתוך דיסקת אבק סביב כוכבו.
במקביל, צוות אחר תיעד את התפרקותו של שריד פלנטרי סביב ננס לבן במרחק 145 שנות אור. זוהו יסודות כבדים שהושקעו על פני הכוכב בעשרות אלפי השנים האחרונות, עדות לכך ששברי עולם קדום ממשיכים ליפול אל מותם, תזכורת לכך שכוחות הכבידה ממשיכים לעצב עולמות גם הרבה אחרי שכוכביהם גוועים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו