"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נאס״א: מצאנו סימנים ראשונים לפעילות חשמלית באטמוספרת מאדים

מעל 50 זינוקים חשמליים זוהו בהקלטות • החוקרים סבורים כי מערבולות אבק וסופות אבק יצרו את הפריקה החשמלית • מומחים: “הממצאים משכנעים - אבל דרוש תיעוד חזותי כדי לאשר ברקים אמיתיים”

,עודכן
0השמעה
אילוסטרציה של מאדים. צילום: אי.פי

לפי דיווחי סוכנות הידיעות, רכב המחקר "פרסבירנס" של נאס"א זיהה בשבועות האחרונים עדויות לפעילות חשמלית באטמוספרת מאדים – תופעה נדירה המוגדרת במחקר כ“ברק זעיר”. הממצאים התגלו מתוך האזנה לרוחות העזות שנקלטו במערכות הרכב.

החוקרים מציינים כי הרובר, הפועל מאז 2021 במכתש ג'זרו, קלט את האותות הייחודיים באמצעות מערכת ה-SuperCam. המערכת, המשמשת בדרך כלל לבדיקת סלעים ומינרלים, תיעדה את האות גם באודיו וגם במדידות אלקטרומגנטיות.

הדמיה של "רוח סולארית" שפוגעת במאדים // נאס"א

הצוות הבינלאומי, בראשות חוקרים מצרפת, תיעד 55 אירועי פריקה חשמלית לאורך כשתי שנות מאדים – בעיקר בזמן סופות אבק ומערבולות Dust Devils. לדבריהם, הפריקות אירעו במרחק של עד כשניים מטרים מהמיקרופון המותקן בראש התורן של הרובר.

הפריקות הזעירות, בגודל של סנטימטרים בודדים, מזכירות חשמל סטטי יותר מאשר ברקים של ממש, ונשמעו על רקע משבי הרוח ופגיעת חלקיקי האבק. החוקרים מציינים כי מדובר בהתפתחות משמעותית לאחר עשרות שנים של ניסיונות לאתר פעילות חשמלית באטמוספרת מאדים.

Perseverance גשושית המחקר של נאס"א על מאדים,צילום: נאס"א

הן מופיעות במקביל למעבר מערבולות האבק - תופעה מוכרת שעלולה לעורר ענני אבק ולהשפיע על האקלים המקומי. כעת מסתמן כי הן גם יוצרות מתח חשמלי הניתן למדידה.

לפי החוקרים, הממצאים עשויים לרמוז שהפעילות החשמלית על מאדים נפוצה יותר מכפי שסברו. הבנה טובה יותר של התהליך עשויה להשפיע על מחקרי אקלים, על הערכת סיכונים למערכות אלקטרוניות ועל תכנון משימות מאוישות.

בעוד שברקים כבר תועדו בכוכבים אחרים במערכת השמש, על מאדים קשה הרבה יותר לאמת תופעה כזו. בעבר דווח על ראיות אפשריות, אך הן לא אושרו. לדברי מומחים, התיעוד החדש מספק “תצפיות חסרות תקדים”, אך ללא צילום של ההבזק עצמו - שאלת קיומם של ברקים אמיתיים במאדים עודנה פתוחה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר