"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המדענים הופתעו: הדבר שהצליח לשרוד תשעה חודשים בחלל הקפוא

נבגים שנחשפו במשך 283 יום לטמפרטורות נמכוות באופן קיצוני, לקרינה אולטרה סגולה ולריק בחלל הצליחו לנבוט • "מקווים שמחקר זה יפתח אופק חדש לבניית מערכות אקולוגיות כמו הירח ומאדים", אומרים החוקרים

,עודכן
0השמעה
תחנת החלל והטבח שצמח עליה. צילום: NASA

ניסוי שנערך בחלל החיצון הוכיח את יכולות ההישרדות המרשימות של צמחים מחוץ לכדור הארץ. במחקר שהתפרסם בכתב העת iScience של Cell Press דווח כי יותר מ-80 אחוזים מנבגי טחב שרדו תקופה של תשעה חודשים מחוץ לתחנת החלל הבינלאומית.

הביולוג טומומיצ'י פוג'יטה מאוניברסיטת הוקאידו ועמיתיו העמיסו את הדגימות על חללית המטען Cygnus NG-17 של Northrop Grumman במארס 2022. כאשר המשלוח הגיע לתחנה, האסטרונאוטים חיברו את המכולות לפלטפורמה חיצונית בגובה של כ-400 ק"מ מעל כדור הארץ, המעטפות שהו 283 ימים בטמפרטורות שנעו בין מינוס 196 מעלות צלזיוס למינוס 55 מעלות ונחשפו לקרינה אולטרה סגולה קיצונית.

תחנת חלל (אילוסטרציה),צילום: אי.פי

"ציפינו שהלחצים המשולבים של החלל יגרמו לנזק גדול בהרבה מאשר כל אחד מהם בנפרד", אמר פוג'יטה, לפי הודעה לעיתונות שפורסמה ב-EurekAlert. אך לאחר שהדגימות חזרו לכדור הארץ בינואר 2023, התברר כי 86% אחוזים מהנבגים נבטו.

"רוב האורגניזמים החיים מתים כמעט מיד בריק ובקרינה בחלל; עם זאת, נבגי הטחב שמרו על חיוניותם לאחר תשעה חודשים של חשיפה ישירה", אמר פוג'יטה, שהשווה את פתיחת המכל ל"פתיחת קפסולת זמן ביולוגית".

המחקר הראה ירידה של 20 אחוזים בכלורופיל איי, הפיגמנט הרגיש ביותר לאור נראה, אך הירידה לא השפיעה על בריאות הנבגים.

לפי חישובי צוות המחקר, בהתבסס על הניסוי הנוכחי, חלק מהנבגים יכולים להישאר חיים עד 5,600 יום (כ-15 שנה) במסלול דומה.

"החיים אינם מוגבלים לכדור הארץ", אמר רוברט פרל, מומחה לביולוגיה חללית מאוניברסיטת פלורידה, שלא היה מעורב במחקר, לפי Scientific American.

"טחבים זקוקים למים ולהגנה מפני התייבשות, ולכן יהיה צורך ליצור עבורם חממה מגנה", אמר קאי פינסטר מאוניברסיטת ארהוס והוסיף כי יבולים אחרים עשויים להיות מעשיים יותר למאדים.

הנבגים שגדלו בחלל,צילום: Dr. Chang-hyun Maeng and Maika Kobayashi

"בסופו של דבר, אנו מקווים שמחקר זה יפתח אופק חדש לבניית מערכות אקולוגיות בסביבות חוץ-ארציות כמו הירח ומאדים", אמר פוג'יטה, לפי EurekAlert.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר