"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
אסטרונום חובב עקב אחרי הירח יותר מעשור – עד שתיעד שני פיצוצים נדירים
מנהל מוזיאון יפני שצילם עשרות פגיעות בירח מזה יותר מעשור הבחין בשני הבזקים עוקבים תוך דקות • הפגיעות האחרונות עשויות להיות חלק ממטר מטאורים • נאס"א החמיצה את התופעה בשל השבתת הממשל
הירח. צילום: Timothy L Barnes, שאטרסטוק

אסטרונום חובב עקב אחרי הירח יותר מעשור – עד שתיעד שני פיצוצים נדירים

מנהל מוזיאון יפני שצילם עשרות פגיעות בירח מזה יותר מעשור הבחין בשני הבזקים עוקבים תוך דקות • הפגיעות האחרונות עשויות להיות חלק ממטר מטאורים • נאס"א החמיצה את התופעה בשל השבתת הממשל

סוכנויות הידיעות
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

מנהל מוזיאון ביפן הפך את תיעוד הפגיעות על הירח למשימה שמלווה אותו לאורך יותר מעשור.

ב-30 באוקטובר, הירח הואר לרגע קצר כאשר מטאוריט פגע במזרח מכתש גאסנדי. ההבזק נמשך כעשירית שנייה. דאיצ'י פוג'י, אוצר של מוזיאון עירוני ביפן, העריך כי הפגיעה יצרה מכתש בקוטר של כ-3 מטרים וכי משקל השבר שנפל היה כ-200 גרם.

שני הבזקים עוקבים באותו שבוע

שני לילות לאחר מכן, ב-1 בנובמבר, מצלמותיו של פוג'י תיעדו שני הבזקים נוספים. "תפסתי עוד הבזק", כתב דקות ספורות לאחר ההבזק הראשון, כך לפי ה"ניו יורק טיימס". ההבזקים הרצופים אישרו ששני סלעים חלליים נפרדים פגעו במשטח בתוך דקות ספורות.

תיעוד ההבזק על פני הירח שנלכד במצלמתו של פוג'י, צילום: צילום מסך

פוג'י, שעוקב אחר פגיעות בירח מאז 2011 באמצעות טלסקופים, תיעד עד כה כ-60 פגיעות. "כשהוא מופיע כסהר דק, הירח קשה לצפייה מכיוון שהוא נגלה לזמן קצר ובדרך כלל נמוך, אך כל פיצוץ הוא אירוע טבעי ייחודי", הוא הסביר.

מטר המטאורים של נובמבר

פוג'י חושד שהפגיעות האחרונות הן חלק ממטר מטאורים. "כמה מטאורים התנגשו בירח במקום להישרף באטמוספירה של כדור הארץ", אמר.

שברים קטנים כמו אלו שאותם זיהה פוג'י מגיעים לירח במהירות של עד 96,000 קמ"ש ויוצרים פיצוץ בעוצמה של כמה קילוגרמים של דינמיט. "הירח מואר לזמן קצר ברגע שנוצר מכתש בעקבות פגיעת מטאור", כתב פוג'י ב-X. אפילו מטאוריט במשקל חמישה קילוגרמים יכול ליצור מכתש ברוחב תשעה מטרים ולהשליך יותר מ-75 טונות של אבק לחלל, לפי חישובי נאס"א.

ההחמצה של נאס"א

פוג'י היה ככל הנראה היחיד שצפה בהבזקים. המצפים של נאס"א היו מנותקים בגלל השבתת הממשל האחרונה בארצות הברית, והמכשירים של סוכנות החלל האירופית החמיצו את האירוע מכיוון שפני הירח היו בהירים מדי מאירופה. "ההבזקים היו מעט מעל הממוצע בגודלם", אמר חואן לואיס קאנו ממרכז התיאום של עצמים קרובים לכדור הארץ של הסוכנות.

החוקרים רואים ערך בכל תיעוד כזה. "הבנת תדירותם ועוצמתן של הפגיעות יכולה לשמש כבסיס לתכנון ותפעול של בסיסים על הירח", הסביר פוג'י.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...