בעשור הראשון למלחמה הקרה היה ריבוי של תצפיות שנחשדו כעב"מים, הבזקים או מראות לא מוסברים בשמים. מחקר חדש שפורסם ב-Scientific Reports בחן מחדש את אירועים אלו כדי לבדוק את טיבם.
צוות המחקר שבראשו עמדו הפיזיקאית ביאטריס וילארואל מאוניברסיטת שטוקהולם וסטיבן ברוהל מאוניברסיטת ונדרבילט, בחן 2,718 לילות של תצלומים ארכיוניים שצולמו במצפה פאלומאר בין השנים 1949 ו-1957. ממצאי הצוות קושרים בין תצפיות של תופעות לא מוסברות בשמים לניסויים גרעיניים: "תופעות חולפות" שהופיעו בתצלומים הופיעו ב-45% יותר במקרים בתוך 24 שעות מפיצוץ גרעיני מעל הקרקע, וההסתברות עלתה ל-68% ביום שלאחר הפיצוץ.
התצלומים קדמו לספוטניק 1, ולכן לא ניתן היה להסביר את התופעה באמצעות לוויינים. "תופעות חולפות" הוגדרו כנקודות זוהרות שהופיעו בחשיפה אחת של הצילום - שכל אחת מהן נמשכה עד 50 דקות - ואז נעלמו בחשיפה הבאה.
התמונות אמנם מוכרות עשרות שנים, אך ברוב המקרים "התופעות החולפות" נחשבו עד כה לתוצאה של בעיות טכניות בצילום. "אם התופעות החולפות היו תוצאה של פגמים בצילום, היה הרבה פחות סביר שהן יתרכזו סביב תאריכים ספציפיים", מסבירים המחברים.
הבדיקה הסטטיסטית שבוצעה השוותה כל פיצוץ אטמוספרי בארצות הברית, בברית המועצות ובבריטניה (124 פיצוצים בסך הכל) לכל הבזק שתועד. גם לאחר שהביאו בחשבון את הטירוף סביב עב"מים באותה תקופה, הקשר נותר קטן אך משמעותי מבחינה סטטיסטית.
החוקרים הדגישו כי המתאם הסטטיסטי אינו מוכיח סיבתיות, אך ציינו כי דיווחים על תופעות בלתי מזוהות באוויר (UAP) עלו מעט במהלך תקופות הניסויים.
אחד ההסברים לקשר שנבדקו על ידי החוקרים הוא קרינת צ'רנקוב, זוהר כחול שנוצר כאשר חלקיקים טעונים באנרגיה גבוהה נעים במהירות באוויר. "בנסיבות מסוימות, ידוע שקרינה גרעינית גורמת לזוהר נראה לעין", ציינו החוקרים שגם ציטטו תיאורים מעדי ראיה שדיווחו על כדורי אש.
מבקרים של המחקר טוענים כי מכיוון שבשנות ה-50 התקבלו דיווחים על עב"מים כמעט בכל יום, קשה לשלול צירוף מקרים. אל מול טענה זו טענו שהצופים האקראיים לא היו מודעים לזמני הניסויים הגרעיניים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו