"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
"כולנו צרחנו בחושך": צלם תיעד "שדוני ברקים" בשמיים
שדוני הברקים תועדו בניו זילנד • הם נוצרים כאשר מכת ברק עוצמתית מפרה את השדה החשמלי מעל סערה
שדוני ברקים מעל האי הדרומי של ניו זילנד. צילום: דן זפרה

"כולנו צרחנו בחושך": צלם תיעד "שדוני ברקים" בשמיים

שדוני הברקים תועדו בניו זילנד • הם נוצרים כאשר מכת ברק עוצמתית מפרה את השדה החשמלי מעל סערה

,עודכן
0השמעה
[object Object]

ב-11 באוקטובר הצלם הניו זילנדי טום ריי, המתמחה בצילום נופים ליליים, הצטרף לצלמים הספרדים דן זפרה וחוסה קנטברנה במצוקי החרסית של אומאראמה בניו זילנד. הוא קיווה לצלם את שביל החלב בשמיים החשוכים של האי הדרומי.

במהלך הלילה הבחינו השלושה בהבזקים אדומים קצרים מעל סערת ברקים מרוחקת – שדונים אדומים, סוג נדיר של ברקים הנוצרים בגובה 50 עד 90 ק"מ מעל כדור הארץ. שדוני ברקים נצפו לראשונה במקרה על ידי חוקרים מאוניברסיטת מינסוטה ב-1989.

הם נוצרים כאשר מכת ברק עוצמתית מפרה את השדה החשמלי מעל סערה, ושולחת אנרגיה כלפי מעלה וגורמת למולקולות חנקן לייצר זוהר אדום קצר.

"הסתכלתי בדיוק בנקודה שבה הופיע אחד; ראיתי הבזק אדום חולף, ולא האמנתי למראה עיניי", אמר ריי. רגעים ספורים לאחר מכן, תמונת הפנורמה בחשיפה ארוכה של קנטברנה אישרה את מה שראו.

"קנטברנה בדק את הקבצים ופתאום צעק כשהבין שתפס שדוני ברקים אדומים. כולנו צרחנו בחושך, לא מאמינים", נזכר ריי. שדוני ברקים נמשכים כאלפית שנייה, מה שהופך אותם לכמעט בלתי אפשריים לתפיסה בעין בלתי-מזוינת. "זה סוג צילום מאוד תובעני, אבל הוא מתגמל מאוד", אמר ריי.

"זה היה אחד הלילות המדהימים ביותר בחיי", אמר זפרה. "שביל החלב זרח מעל האופק, וחוטים אדומים ענקיים רקדו מעל סערה", הוא הוסיף. מאוחר יותר הוא פרסם את התמונות ואת הסרטון המהיר באתר שלו.

שדוני הברקים עולים בצורות אנכיות ומסועפות, שהושוו לעמודים, גזרים או מדוזות. מכיוון שקיימות רק כמה מאות תמונות באיכות גבוהה, התמונות מניו זילנד נחשבות לבעלות ערך מיוחד. זפרה אמר כי אינו מכיר תמונות אחרות המראות ספרייטים אדומים ושביל החלב בחצי הכדור הדרומי באותה תמונה. מומחים שרואיינו הסבירו כי צילום כזה דורש שמיים כהים מאוד, אוויר צלול וסערה מרוחקת – תנאים שרק לעתים נדירות מתקיימים יחד.

תמונות מהקרקע של שדוני ברקים נחשבות נדירות. "זה מראה איך אירועי מזג אוויר חולפים ומבנים קוסמיים נצחיים יכולים להופיע באותו פריים", אמר זפרה. "רגעים כמו אלה מזכירים לי מדוע אני מבלה כל כך הרבה לילות תחת כיפת השמיים", הוא הוסיף.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו