"כולנו צרחנו בחושך": צלם תיעד "שדוני ברקים" בשמיים

ב-11 באוקטובר הצלם הניו זילנדי טום ריי, המתמחה בצילום נופים ליליים, הצטרף לצלמים הספרדים דן זפרה וחוסה קנטברנה במצוקי החרסית של אומאראמה בניו זילנד. הוא קיווה לצלם את שביל החלב בשמיים החשוכים של האי הדרומי.

במהלך הלילה הבחינו השלושה בהבזקים אדומים קצרים מעל סערת ברקים מרוחקת – שדונים אדומים, סוג נדיר של ברקים הנוצרים בגובה 50 עד 90 ק"מ מעל כדור הארץ. שדוני ברקים נצפו לראשונה במקרה על ידי חוקרים מאוניברסיטת מינסוטה ב-1989.

הם נוצרים כאשר מכת ברק עוצמתית מפרה את השדה החשמלי מעל סערה, ושולחת אנרגיה כלפי מעלה וגורמת למולקולות חנקן לייצר זוהר אדום קצר.

"הסתכלתי בדיוק בנקודה שבה הופיע אחד; ראיתי הבזק אדום חולף, ולא האמנתי למראה עיניי", אמר ריי. רגעים ספורים לאחר מכן, תמונת הפנורמה בחשיפה ארוכה של קנטברנה אישרה את מה שראו.

"קנטברנה בדק את הקבצים ופתאום צעק כשהבין שתפס שדוני ברקים אדומים. כולנו צרחנו בחושך, לא מאמינים", נזכר ריי. שדוני ברקים נמשכים כאלפית שנייה, מה שהופך אותם לכמעט בלתי אפשריים לתפיסה בעין בלתי-מזוינת. "זה סוג צילום מאוד תובעני, אבל הוא מתגמל מאוד", אמר ריי.

"זה היה אחד הלילות המדהימים ביותר בחיי", אמר זפרה. "שביל החלב זרח מעל האופק, וחוטים אדומים ענקיים רקדו מעל סערה", הוא הוסיף. מאוחר יותר הוא פרסם את התמונות ואת הסרטון המהיר באתר שלו.

שדוני הברקים עולים בצורות אנכיות ומסועפות, שהושוו לעמודים, גזרים או מדוזות. מכיוון שקיימות רק כמה מאות תמונות באיכות גבוהה, התמונות מניו זילנד נחשבות לבעלות ערך מיוחד. זפרה אמר כי אינו מכיר תמונות אחרות המראות ספרייטים אדומים ושביל החלב בחצי הכדור הדרומי באותה תמונה. מומחים שרואיינו הסבירו כי צילום כזה דורש שמיים כהים מאוד, אוויר צלול וסערה מרוחקת – תנאים שרק לעתים נדירות מתקיימים יחד.

תמונות מהקרקע של שדוני ברקים נחשבות נדירות. "זה מראה איך אירועי מזג אוויר חולפים ומבנים קוסמיים נצחיים יכולים להופיע באותו פריים", אמר זפרה. "רגעים כמו אלה מזכירים לי מדוע אני מבלה כל כך הרבה לילות תחת כיפת השמיים", הוא הוסיף.