"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פלטינה מהחלל: מכתשי הירח עשויים להיות יעד לכריית מתכות יקרות

לטענת החוקרים, מתכות יקרות יהיו קלות לכרייה במכתשי ירח גדולים, שיש במרכזם פסגה גבוהה • האתגר הבא: להעריך בדיוק אילו מכתשים מכילים חומרים יקרי ערך, והיכן מסתתרים מים בירח

,עודכן
0השמעה
הירח. צילום: Timothy L Barnes, שאטרסטוק

מחקר בהובלת האסטרונום הקנדי העצמאי ג'איאנט צ'נמנגלאם שפורסם בכתב העתPlanetary and Space Scienceהגיע למסקנה, כי מכתשי הפגיעה בירח עשויים להכיל מאגרים גדולים יותר של משאבים חשובים לתעשייה מכפי שהונח בעבר.

המחקר, שנערך בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטאות אמריקניות ובריטיות, העביר את מוקד תשומת הלב מאסטרואידים הקרובים לכדור הארץ אל עבר פני הירח, כמקורות פוטנציאליים מעשיים ורווחיים יותר להפקת משאבים בעתיד, והדגיש את החשיבות המקבילה של איתור מים בירח.

על פי התחזיות, מכתשי הירח עשויים להכיל מתכות מקבוצת הפלטינה, כינוי לקבוצת מתכות הכוללת בין השאר את המתכות פלטינה, פלדיום ורודיום. מכתשים שיש במרכזם פסגה גבוהה, סומנו כמועמדים המבטיחים ביותר כי המתכות צפויות להתרכז בפסגות אלה, שבהן הכרייה עשויה להיות קלה יותר. על ידי ספירת כ-6,500 מכתשים שנוצרו ככל הנראה על ידי אסטרואידים עשירים במתכת, החוקרים העריכו כי יש כמות משמעותית של פלטינה על הירח. מבין היעדים שזוהו, 38 היו בקוטר של יותר מ-19 קילומטרים.

האסטרונאוט האמריקני באז אלדרין על הירח, ב-1969,צילום: נאס"א

"ערכים אלה גדולים בסדר גודל אחד עד שניים מהמספר המשוער של אסטרואידים הקרובים לכדור הארץ המכילים מינרלים - מה שמרמז כי ייתכן שיהיה יתרון, ולכן רווחי יותר, להפיק את המינרלים שהביאו האסטרואידים שפגעו בירח מאשר מאלה הנמצאים במסלול", אמר צ'נמנגלאם.

המחקר טוען כי חלק מהחומר האסטרואידי שפגע בירח כנראה שרד מתחת לפני השטח במצב מרוסק, "מתחת לרגליים", מה שעשוי להפוך את הכרייה לנגישה יותר מאשר מפגש עם אסטרואידים בחלל.

הצוות בחן אלפי מכתשי פגיעה ומצא כי למרות שחלק גדול מהחומר הנכנס נהרס או התאדה בעת הפגיעה, המודלים הצביעו על כך שנשארו כמויות גדולות של מתכות נדירות. החוקרים ציינו כי מתכות מקבוצת הפלטינה על הירח יכולות לשמש טכנולוגיות מודרניות, החל מאלקטרוניקה ועד סוללות ותרופות.

המחקר הצביע גם על האפשרות של איתור מים בכ-3,400 מכתשים, משאב שיכול לתמוך בשהייה ממושכת ולהיות מפורק למימן וחמצן לצורך יצירת דלק רקטות. מים כאלה יפחיתו את הצורך בהובלת אספקה מכדור הארץ.

האתגר הבא הוא להעריך אילו מכתשים מכילים חומרים שניתן לכרות. החוקרים הציעו להשתמש לבצע את ההערכה מרחוק כדי לבחור מטרות במקום לשלוח נחתות יקרות שיבצעו את הבחירה המקום, אסטרטגיה שיכולה לקצץ בעלויות ולהאיץ את זיהוי האתרים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר