"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לווייני נאסא חושפים: כדור הארץ הולך ומחשיך בעשורים האחרונים

אחד הגורמים לשינוי זה היא הירידה בריכוז הקרח הימי ובכיסוי השלג בחצי הכדור הצפוני • ירידה זו הפחיתה את אפקט ה"אלבדו" הכולל של כדור הארץ

,עודכן
0השמעה
הדמייה של כדור הארץ מהחלל. צילום: Getty Images

כדור הארץ הפך כהה יותר ומשקף פחות אור שמש, במיוחד בחצי הכדור הצפוני. כך עולה מנתונים של לווייני נאסא, שזיהו כי קרינת השמש המוחזרת מכדור הארץ פוחתת בהתמדה וכי חצי הכדור הצפוני חווה התכהות זו בקצב מהיר יותר מחצי הכדור הדרומי.

אחד הגורמים לשינוי זה היא הירידה בריכוז הקרח הימי ובכיסוי השלג בחצי הכדור הצפוני. ירידה זו הפחיתה את אפקט ה"אלבדו" הכולל של כדור הארץ - מידת החזרה האור מפני השטח - מה שהוביל לקליטה של יותר קרינת שמש במקום החזרתה לחלל.

האלבדו הוא גורם מכריע, שכן משטחים כמו קרח ושלג מחזירים יותר אור שמש מאשר משטחים כהים יותר כמו מים או סלעים. השינוי באלבדו של כדור הארץ קשור באופן מורכב גם לאירוסולים באטמוספירה. אירוסולים הם חלקיקים שלוקחים חלק בהיווצרות עננים, מה שמקדם את החזרת קרינת השמש.

קרינת שמש. כדור הארץ משקף פחות ממנה,צילום: CeltStudio, שאטרסטוק

לקרינה ולאירוסולים תפקיד מרכזי בהבדלים שנצפו בין חצי הכדור הצפוני לדרומי. בניגוד לצפון, אירועים כמו שריפות היער באוסטרליה והתפרצות הר הגעש הונגה טונגה ב-2021 וב-2022 הובילו לעלייה בכמות האירוסולים בחצי הכדור הדרומי. אירועים אלה תרמו להיווצרות עננים רבים יותר, מה שכנראה שיפר את יכולת האזור להחזיר אור שמש.

בעבר, חוסר האיזון בקרינה בין חצי הכדור הצפוני לדרומי אוזן על ידי זרמי אוויר ומים שהעבירו אנרגיה מעבר לקו המשווה. עם זאת, מחקרים אחרונים מצביעים על כך שמנגנון האיזון הטבעי הזה מתערער כעת. עננים, שבעבר נחשבו כמפצים על ההבדלים בהאפלה, נחשבים כעת כלא מספיקים לאיזון פערים אלה. שינויים באדי מים ובכיסוי העננים, יחד עם שינויים באלבדו של פני השטח, ממלאים כעת תפקיד גדול יותר בהבדלים בין חצאי הכדור.

בנוסף, חלה האטה בזרמי המים העיקריים הקשורים לתופעות אלה. אזור ההתכנסות הבין-טרופי, רצועה שבה מתכנסים רוחות הסחר משני חצאי הכדור, נע לאט צפונה. שינוי זה עלול לשבש את דפוסי מזג האוויר והאקלים המסורתיים.

חוקרים מדגישים את החשיבות של הבנת שינויים אלה כדי לשפר את מודלי האקלים, משום שהירידה בהחזרת אור שמש לחלל גורמת לכך שיותר חום נותר על כדור הארץ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר