המרכז הרפואי שיבא ישגר ניסוי נוסף לחלל מחר (שישי) במשימת נאס"א ו-SpaceX - לבחינת השפעת החלל על חיידקים גורמי מחלות.
במסגרת הניסוי, יבוצע מחקר מדעי מתקדם הכולל גידול מבוקר ומעקב בזמן אמת אחר גידולם בחלל של מינים שונים של חיידקים בתחנת החלל הבינלאומית (ISS) בשיתוף פעולה עם חברת SPACE TANGO האמריקנית וכחלק ממשימת Crew-11 המשותפת לנאס״א וחברת SpaceX.
המשימה המשותפת של נאס"א וחברת SpaceX תמריא ממרכז החלל קנדי שבפלורידה מחר (שישי) בשעה 18:43 (שעון ישראל), כחלק ממשימת Crew-11.
הניסוי יכלול גידול של מספר מיני חיידקים בתחנת החלל באמצעות מערכת מיוחדת, מבוקרת-קרקע שפותחה בשיתוף חברת טכנולוגיית החלל האמריקנית SPACE TANGO. מדובר בניסוי השני שמשוגר לחלל ע"י המעבדה לחקר מחלות זיהומיות בשיבא ו-ARC Space Lab, והראשון שיתקיים בתחנת החלל הבינלאומית עצמה.
צוות החוקרים, בהובלת פרופ' אוהד גל-מור משיבא, ינתחו כיצד תנאי החלל משפיעים על ביטוי גנים הקשורים ליכולת החיידק לגרום למחלה ועמידותו לאנטיביוטיקה. לאחר גידול מבוקר בתנאי מיקרו-כבידה, החיידקים יוקפאו בטמפרטורה של מינוס 80 מעלות צלזיוס, ויוחזרו לכדור הארץ להמשך ניתוח מולקולרי והשוואה ישירה לחיידקים שגודלו במקביל במערכת זהה על פני הקרקע.
אין זה הניסוי הראשון של המעבדה לחקר מחלות זיהומיות בחלל. בניסוי קודם שנערך על גבי לוויין, בדקו החוקרים את היכולת של חיידקים לבצע קוניוגציה - תהליך של העברת DNA בין חיידקים, המכונה לעיתים "סקס בין חיידקים".
ממצא מפתיע שעלה מהניסוי הוא שדווקא בתנאי חלל, היכולת של חיידקים להעביר מידע גנטי ובכך לרכוש עמידות לאנטיביוטיקה - נחלשת. כלומר, תנאי החלל עשויים להפחית את הסיכון להיווצרות זנים עמידים. ממצאי הניסוי פורסמו בכתב העת המדעי הבינלאומי Microbiology Spectrum וזכו להתעניינות בקהילת החוקרים בתחום המחלות הזיהומיות וחקר החלל.
פרופ’ אוהד גל-מור, ראש המעבדה לחקר מחלות זיהומיות בשיבא: "תנאי החלל משפיעים על התנהגות חיידקים - על קצב הגידול שלהם, על ביטוי גנים ועל רכישת תכונות כמו עמידות לאנטיביוטיקה או מידת הפתוגניות של החיידק. הניסוי הזה יאפשר לנו, לראשונה, למפות בצורה שיטתית והשוואתית את פרופיל הביטוי הגנטי של מספר חיידקים פתוגניים בתנאי חלל. התובנות שנפיק יתרמו ויחזקו את הבנתנו לגבי הסיכון הזיהומי הכרוך במסעות חלל - וגם ירחיבו את הידע שלנו בוויסות ביטוי גנים והפיזיולוגיה של חיידקים באופן כללי".
מחקרים קודמים הראו כי חיידקים מתנהגים בצורה שונה בחלל - לעיתים גדלים מהר יותר ומציגים תכונות משתנות. אסטרונאוטים במשימות ארוכות נוטים יותר לזיהומים, ככל הנראה בשל שילוב של מיקרו-כבידה, קרינה, סטרס ושינויים במיקרוביום האנושי. תנאים אלה הופכים את תחום המיקרוביולוגיה והאימונולוגיה לרכיב קריטי ברפואה של היום ושל העתיד בחלל.
פרופ' איל צימליכמן, סמנכ"ל חדשנות, טרנספורמציה ובינה מלאכותית ומנהל ARC בשיבא: "שינוי עתיד הרפואה מחייב אותנו לחשוב אחרת - לחצות גבולות, יבשות וגם את האטמוספירה. בשיבא וב-ARC אנחנו עושים בדיוק את זה: מביאים את החדשנות, היזמות והטכנולוגיה הישראליות לקדמת הבמה העולמית, כדי להשפיע על בריאות האדם בכל מקום - גם מעבר לכדור הארץ".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו