חיים על מאדים? מחקר פורץ דרך שפורסם השבוע בכתב העת Nature Astronomy חושף כי שכבות החימר העבות על מאדים, שנוצרו לפני 3.7 מיליארד שנים, עשויותל הסתיר בתוכן ראיות לחיים שהתקיימו על הכוכב האדום.
הדמיה של "רוח סולארית" שפוגעת במאדים // נאס"א
החוקרים מאוניברסיטת טקסס, שבחנו 150 מרבצי חימר באמצעות נתוני החללית Mars Reconnaissance Orbiter של נאס"א, גילו כי השכבות - שעוביין מגיע למאות מטרים - נוצרו תחת תנאים חמים ולחים הרבה יותר מהמצב הנוכחי.
החוקרים, בראשות ד"ר ריאנה מור מבית הספר לגיאו-מדעים באוניברסיטת טקסס, מצאו כי מרבצי החימר ממוקמים בעיקר באזורים נמוכים ליד אגמים עתיקים, אך רחוק מעמקים שבהם זרמו מים בעוצמה.
"באזורים האלה יש הרבה מים אבל לא הרבה התרוממות טופוגרפית, אז הם מאוד יציבים", הסבירה מור. "אם יש לך שטח יציב, אתה לא מקלקל את הסביבות שעלולות להיות ראויות למגורים".
המחקר מראה כי התנאים היציבים איפשרו לחימר להישמר לאורך מיליארדי שנים, בעוד ששילוב של שינויים כימיים עדינים ושחיקה פיזית מינימלית יצר סביבה אידיאלית לשימור אפשרי של חיים מיקרוסקופיים.
"על כדור הארץ, המקומות שבהם אנו נוטים לראות את רצפי מינרלי-החימר העבים ביותר הם בסביבות לחות", אמר פרופ' טים גודג', השותף במחקר מהמחלקה למדעי כדור הארץ והפלנטות.
החוקרים מסבירים כי חימר זקוק למים נוזליים כדי להיווצר, מה שמעיד על קיום תנאים לחים בעבר הרחוק של מאדים.
בנוסף,הממצאים חושפים הבדל מהותי בין מאדים לכדור הארץ בהקשר של פעילות טקטונית. בעוד שעל כדור הארץ פעילות טקטונית מובילה ליצירת מינרלים קרבונטיים (תרכובות טבעיות המכילות יון קרבונט ונמצאים בסלעים כמו גיר ודולומיט) שעוזרים לווסת את האקלים, על מאדים אין פעילות כזו.
כתוצאה מכך, פחמן דו-חמצני שהופק על ידי הרי געש מאדיים נשאר באטמוספרה זמן רב יותר, מה שתרם לתנאים שעודדו את היווצרות החימר.
החוקרים משערים כי החימר עצמו יכול היה לספוג מים ולכלוא תוצרי לוואי כימיים, דבר שמנע מהם להגיב עם סלע סביב ליצור קרבונטים. "החימר הוא כנראה אחד מגורמים רבים שתורמים לחוסר המוזר הזה בקרבונטים הצפויים על מאדים", סיכמה מור.
המחקר, שפורסם ב-16 ביוני, מבוסס על נתונים מהחללית Mars Reconnaissance Orbiter - השנייה מבחינת אורך הפעילות סביב מאדים אחרי Mars Odyssey משנת 2001.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו