סין ורוסיה חתמו על מזכר שיתוף פעולה לבניית תחנת כוח גרעינית על הירח במהלך ביקורו של נשיא סין שי ג'ינפינג במוסקבה. הפרויקט, שצפוי להסתיים עד 2036, ישמש כמרכז האנרגיה עבור תחנת המחקר הירחית הבינלאומית (ILRS), מיזם תשתית מדעית בהובלה משותפת של שתי המדינות. ה-ILRS מתוכנן כבסיס ירחי קבוע המתמקד במחקר מדעי ופעילות בלתי מאוישת ארוכת טווח, עם אפשרות לנוכחות אנושית עתידית.
סוכנות החלל הרוסית רוסקוסמוס, בהנהגת יורי בוריסוב, הודיעה כי הכור יוצב באמצעות ציוד רובוטי ויבנה באופן אוטומטי. "השלבים הטכנולוגיים כמעט מוכנים", אמר בוריסוב, אם כי הפרטים לגבי הבנייה האוטונומית עדיין אינם ברורים.
17 מדינות הודיעו על השתתפותן בפרויקט ה-ILRS, כולל מצרים, פקיסטן, ונצואלה, תאילנד ודרום אפריקה. מטרת הפרויקט היא להקים בסיס מחקר קבוע בקוטב הדרומי של הירח עד 2030. המיקום שנבחר הוא במקום בו יש אור שמש רציף ובפוטנציאל גם מים קפואים.
ב-2013 סין הנחיתה על הירח את רכב החלל Chang'e 3. מאז היא שיגרה רכבי חלל נוספים לירח ולמאדים, אספה דגימות ומיפתה את פני השטח של הירח. משימת Chang'e-8, המתוכננת ל-2028, תכלול את נחיתת האסטרונאוט הסיני הראשון על פני הירח והנחת המערכות הבסיסיות ל-ILRS.
שיתוף הפעולה הסיני-רוסי מגיע על רקע עיכובים בתוכנית ארטמיס האמריקנית, שמטרתה להחזיר אסטרונאוטים אמריקאים לירח עד 2027. קיצוצי מימון, כולל קיצוץ מוצע של 24% בתקציב נאס"א, מאיימים על לוח הזמנים של התוכנית.
עתידו של פרויקט שער הירח של נאס"א, שמטרתו להקים תחנה מסלולית סביב הירח, גם הוא לא ודאי בשל אילוצים כספיים אלה.
"ה-ILRS יופעל על ידי מקור אנרגיה היברידי, הכולל אנרגיה סולארית, איזוטופים רדיואקטיביים ואנרגיה גרעינית", אמר וו יאנהואה, האדריכל הראשי של תוכנית חקר החלל העמוק של סין.
התשתית לבסיס אמורה להיות משוגרת על ידי חמישה טילים כבדים במיוחד בין 2030 ל-2035. בין השאר, לפי התכנון הבסיס יכלול רשת תקשורת וכלי תחבורה ירחיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו