"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חסר תקדים: כך נראית האטמוספירה הלוהטת של השמש במיליון מעלות

חללית Solar Orbiter יצרה תמונה המורכבת מ-200 צילומים נפרדים וחושפת פרטים שמעולם לא נראו בעטרת השמש - מידע שיסייע למדענים להבין טוב יותר את הסערות הסולאריות המשפיעות על כדור הארץ

,עודכן
0השמעה
השמש. צילום: ESA

חללית ה-Solar Orbiter, משימה משותפת של סוכנות החלל האירופית (ESA) ונאס"א, צילמה את התמונה המפורטת ביותר של הקורונה (העטרה) שלהשמשעד כה. התמונה מציגה את האטמוספירה של השמש בטמפרטורה של מיליון מעלות, המתפרשת למיליוני קילומטרים מעבר לפני השטח שלה. על פיSciTechDaily, הקורונה זוהרת בגלל גז חם המגיע לטמפרטורות של מעל מיליון מעלות צלזיוס.

התמונה המורכבת נבנתה מ-200 תצלומים בודדים שצולמו על ידי מדמה האולטרה-סגול הקיצוני (EUI) של האורביטר. מכשיר זה מאפשר לחלקים שבדרך כלל אינם ניתנים לצפייה באטמוספירת השמש להיות גלויים בתצלומים.

התמונה מציגה אזורים פעילים המתאימים לכתמי שמש באור נראה, וכן בליטות בשולי השמש. אלה הם מבני סיבים כהים המורכבים מחומר קר יחסית, המתפרשים על פני השטח בניגוד בולט לאזורים הפעילים הפולטים התפרצויות סולאריות. ניתן לראות לולאות קורונליות מתעקלות עם השדה המגנטי מעל אזורים בהם השמש פעילה במיוחד. אזורים פעילים אלה הם מקור להתפרצויות סולאריות ופליטות מסה קורונלית (CMEs), שיכולות להשפיע על כדור הארץ.

בתשעה במרץ מקפת השמש הייתה במרחק של כ-77 מיליון קילומטרים מהשמש. היא סרקה את השמש באמצעות תבנית רשת של 5×5, וצילמה שש תמונות ברזולוציה גבוהה ושתי תמונות רחבות זווית בכל נקודת רשת. התוצאה היא תמונה של 12,544 על 12,544 פיקסלים - התמונה הרחבה ברזולוציה הגבוהה ביותר של השמש שצולמה אי פעם. גרסה הניתנת להגדלה של התמונה זמינה באתר ESA, המציגה תכונות מפתח ומאפשרת לצופים לחקור את השמש ברמת פירוט חסרת תקדים.

השמש,צילום: ESA

"השילוב של מספר תמונות בכל כיוון משפר את הבהירות והחדות של התמונה העדינה", ציינה סוכנות החלל האירופית. השגת תמונה מפורטת כזו דרשה תכנון קפדני, עם יישור זהיר ותזמון מדויק כדי להבטיח שכל חלק של השמש יצולם במדויק.

"אם רוצים להבין את השמש כמכלול, חיוני להסתכל בו-זמנית וברזולוציה גבוהה בכל שכבותיה", אמר סמי ק. סולנקי, מנהל מכון מקס פלנק לחקר מערכת השמש (MPS). "האורביטר יכולה לעשות זאת טוב יותר מכל חללית לפניה".

אחד המכשירים העיקריים של מקפת השמש הוא מדמה האולטרה-סגול הקיצוני (EUI) שמאפשר למדענים לנתח פרטים מפתח כמו מהירות זרימת הפלזמה, עוצמת השדה המגנטי, לחץ סולארי וטמפרטורה.

המטרה העיקרית של האורביטר היא לעזור לחוקרים להבין טוב יותר את התנהגות השמש, במיוחד את האטמוספירה החיצונית שלה, הפעילות המגנטית ומקורות הרוח הסולארית. מידע כזה חיוני לחיזוי טוב יותר של סערות סולאריות והשפעותיהן על כדור הארץ. התפרצויות סולאריות ופליטות מסה קורונלית יכולות לגרום נזק למערכות תקשורת ורשתות חשמל. אם הן חזקות מספיק, סערות גיאומגנטיות שנגרמות מ-CMEs יכולות לשבש תשתיות קריטיות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר