"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
תקווה במכתש ג'זרו: מאדים מספק רמזים לפוטנציאל חיים
צוות בינלאומי של חוקרים גילה בסלעי מאדים סימנים למערכות געשיות מורכבות שדומות לאלו שבכדור הארץ, ממצא המחזק את ההשערה שהכוכב האדום יכול היה לקיים חיים בעבר • "זה מרמז על מקור מתמשך לתרכובות חיוניות", מסביר החוקר מייקל טייס
רמזים חדשים לפוטנציאל חיים על הכוכב האדום. צילום: נאס"א/רויטרס

תקווה במכתש ג'זרו: מאדים מספק רמזים לפוטנציאל חיים

צוות בינלאומי של חוקרים גילה בסלעי מאדים סימנים למערכות געשיות מורכבות שדומות לאלו שבכדור הארץ, ממצא המחזק את ההשערה שהכוכב האדום יכול היה לקיים חיים בעבר • "זה מרמז על מקור מתמשך לתרכובות חיוניות", מסביר החוקר מייקל טייס

, עודכן
0השמעה
[object Object]

בזמן שרוב האנשים המחפשים סימני חיים חוצניים בימים אלה מתמקדים באקסו-פלנטה K2-18b, צוות חוקרים אחד שומר על מבטו קרוב יותר לבית. החוקר מאוניברסיטת טקסס A&M, מייקל טייס, וצוות מדענים בינלאומי חשפו רמזים חדשים אודות הפוטנציאל של מאדים לתמוך בחיים, הודות לנתונים שנאספו על ידי רכב החלל פרסברנס של נאס"א.

הדמיה של כוכב הלכת K2-18b. מדענים עוסקים בשאלה האם יש חיים על כוכב הלכת, צילום: אי.אף.פי

מאז 2021, פרסברנס חוקר את מכתש ג'זרו במאדים, ומשתמש במעבדה הניידת שלו לתמוך בעבודתם של מדענים ברחבי העולם. טייס וצוותו השתמשו בפרסברנס כדי לנתח סלעים מאדימים. מטרתם היא לחקור את ההיסטוריה הגעשית וההידרולוגית של כוכב הלכת, תוך חיפוש אחר סימנים שמאדים יכול היה להיות מיושב בעבר.

באמצעות מחקרם, הצוות גילה שני סוגים של סלעים געשיים עשירים במינרלים: סלע כהה עם ברזל, מגנזיום, פירוקסן ופלדספר פלגיוקלז, וכן טרכיאנדזיט בגוון בהיר עם גבישי פלגיוקלז ואשלגן.

באמצעות סימולציה של היווצרות המינרלים בסלעים דרך מידול תרמודינמי, החוקרים קבעו שלמאדים יש היסטוריה געשית מורכבת מאוד — כזו שאולי יכלה לספק את התרכובות המרכזיות הדרושות לחיים.

פני השטח של מאדים, צילום: נאס"א

"התהליכים שאנו רואים כאן - התגבשות חלקית והטמעה קרומית - מתרחשים במערכות געשיות פעילות על כדור הארץ", אמר טייס בהצהרה. "זה מרמז שחלק זה של מאדים עשוי היה לקיים פעילות געשית ממושכת, שבתורה יכלה לספק מקור מתמשך לתרכובות שונות המשמשות חיים".

למרות שפרסברנס מתקדם, ערכת הכלים שלו עדיין מוגבלת בהשוואה למה שיש לנו כאן על כדור הארץ, כך שיש גבול למה שאנחנו יכולים ללמוד על דגימות מרחוק. בהתאם לכך, טייס מצפה למשימת החזרת הדגימות ממאדים המתוכננת של נאס"א כדי לערוך מחקר נוסף על הסלע הגעשי.

"בחרנו בקפידה את הסלעים האלה כי הם מכילים רמזים לסביבות העבר של מאדים," אמר טייס. "כשנחזיר אותם לכדור הארץ ונוכל לנתח אותם עם מכשירי מעבדה, נוכל לשאול שאלות מפורטות הרבה יותר על ההיסטוריה שלהם וסימנים ביולוגיים פוטנציאליים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו