מדענים מדווחים על ראיות חדשות ומרגשות לאפשרות קיומם של חיים מחוץ למערכת השמש שלנו. צוות חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' שבדק את האטמוספרה של כוכב הלכת K2-18b גילה סימנים למולקולות המזוהות על כדור הארץ רק עם פעילות של יצורים חיים - כך דווח ב-BBC.
הזיהוי נעשה באמצעות טלסקופ החלל ג'יימס ווב של נאס"א, הטלסקופ החזק ביותר ששוגר אי פעם לחלל, המסוגל לנתח את ההרכב הכימי של אטמוספרות של כוכבי לכת רחוקים. "זוהי הראיה החזקה ביותר עד כה שיש אולי חיים שם בחוץ", אמר ל-BBC החוקר הראשי, פרופ' ניקו מדהוסודהן. "אני יכול לומר באופן ריאליסטי שנוכל לאשר את האות (signal) הזה תוך שנה עד שנתיים".
K2-18b גדול פי שניים וחצי מכדור הארץ ונמצא במרחק עצום של מאות טריליוני קילומטרים מאיתנו. למרות המרחק האדיר, טלסקופ ג'יימס ווב מאפשר לחוקרים לנתח את האור העובר דרך האטמוספרה של כוכב הלכת כשהוא חולף מול השמש האדומה הקטנה שסביבה הוא מקיף.
החוקרים זיהו באטמוספרה חתימה כימית של לפחות אחת משתי מולקולות: דימתיל סולפיד (DMS) ודימתיל דיסולפיד (DMDS). על כדור הארץ, גזים אלה מיוצרים אך ורק על ידי אורגניזמים חיים כמו פיטופלנקטון ימי וחיידקים.
"הכמות שאנו מעריכים של גז זה באטמוספרה גבוהה פי אלפים ממה שיש לנו על כדור הארץ", אמר פרופ' מדהוסודהן בהתייחסו לריכוז הגזים שהתגלה. "לכן, אם הקשר עם חיים הוא אמיתי, אז כוכב הלכת הזה יהיה שורץ חיים".
הוא אף הרחיק לכת באומרו ש"אם נאשר שיש חיים על K2-18b זה צריך בעיקרון לאשר שחיים הם נפוצים מאוד בגלקסיה".
אין ודאות: "דברים מוזרים רבים מתרחשים ביקום"
לצד ההתרגשות, המדענים מזהירים שעדיין מוקדם מדי להכריז על תגלית מוכחת. רמת הוודאות הנוכחית של הממצאים עומדת על 99.7%, שבמונחים מדעיים מכונה "שלושה סיגמא". סיגמא היא יחידת מדידה סטטיסטית המבטאת את רמת הביטחון בתוצאות. ברוב תחומי המדע, נדרשת רמת ודאות של "חמישה סיגמא" (99.99999%) כדי לקבוע תגלית באופן רשמי.
גם אם רמת הוודאות תגיע לרמה הנדרשת, פרופ' קתרין היימנס מאוניברסיטת אדינבורו, האסטרונומית המלכותית של סקוטלנד שאינה קשורה למחקר, מזהירה כי עדיין יהיה קשה לקבוע בוודאות את מקור המולקולות.
"אפילו עם נתונים מושלמים איננו יכולים לומר בוודאות שזהו ממקור ביולוגי בעולם זר", אמרה ל-BBC. "דברים מוזרים רבים מתרחשים ביקום ואיננו יודעים איזו פעילות גיאולוגית אחרת יכולה להתרחש על כוכב לכת זה שעשויה לייצר את המולקולות הללו".
קיימים גם הסברים חלופיים למבנה כוכב הלכת עצמו. בעוד רבים מהחוקרים מאמינים שK2-18b הוא עולם בעל אוקיינוס נוזלי ענק, אחרים, כמו פרופ' אוליבר שורטל מאוניברסיטת קיימברידג', סבורים שייתכן שמדובר באוקיינוס של סלע מותך, מצב שהיה מונע קיום חיים.
למרות האתגרים, פרופ' מדהוסודהן נשאר אופטימי: "זאת יכולה להיות נקודת מפנה, שבה פתאום השאלה הבסיסית האם אנחנו לבד ביקום הופכת לשאלה שאנחנו מסוגלים לענות עליה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו