"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אלפי שנים בחלל: לא כל יום מתגלה אסטרואיד כזה

חוקרים מצאו ראיות לכך שאסטרואיד שהתגלה באוגוסט הוא למעשה שבר סלע שמקורו בירח • התגלית חשובה להבנה טובה יותר של הסכנות האפשריות מאסטרואידים בסביבת כדור הארץ

,עודכן
0השמעה
אסטרואיד בקרבת כדור הארץ. צילום: Mikael Damkier / Shutterstock

לא כל יום מתגלה אסטרואיד שמספר את סיפורו שלהירח. באוגוסט האחרון גילתה מערכת הטלסקופים ATLAS של אוניברסיטת הוואי, הממומנת על ידי נאס"א, את האסטרואיד (NEA) 2024 PT5, גוף שמימי קטן שנע במסלול מיוחד במינו - קרוב מאוד למסלולו של כדור הארץ סביב השמש. כעת, לאחרמחקר מקיף, האסטרונומים משוכנעים: מדובר בשבר סלע שמקורו בירח.

"היה לנו רעיון כללי שהאסטרואיד הזה עשוי להגיע מהירח, אבל הראיה המכרעת הגיעה כשגילינו שהוא עשיר במינרלים מסוג סיליקט - לא כאלה שנמצאים באסטרואידים אחרים אלא כאלה שנמצאו בדגימות סלע ירחיות", מסביר טדי קרטה, אסטרונום ממצפה לוול באריזונה, שהוביל את המחקר.

האסטרואיד, שגודלו מוערך בין 8 ל-12 מטרים, נחקר באמצעות טלסקופים מתקדמים באריזונה ובהוואי. החוקרים בדקו את האור המוחזר ממנו וגילו שהרכבו תואם באופן מובהק לדגימות שנאספו מהירח במשימות אפולו ולונה.

הירח ממרחק 550 ק"מ,צילום: באדיבות SpaceIL והתעשייה האווירית

טריטוריה חדשה

"נראה שהוא לא שהה בחלל זמן רב, אולי רק כמה אלפי שנים", מוסיף קרטה. "זאת מכיוון שאין בו סימנים של בלייה חללית (space weathering) שהייתה גורמת לספקטרום שלו להאדים". הבלייה המדוברת היא תהליך שבו חשיפה ממושכת לתנאי החלל גורמת לפני השטח של גופים חלליים להתכהות ולהאדים.

החוקרים גם וידאו שלא מדובר בחלק מחללית או רקטה נטושה. "פסולת חלל וסלעי חלל נעים באופן מעט שונה בחלל", מסביר אוסקר פואנטס-מוניוז, חוקר בנאס"א. "פסולת מעשה ידי אדם היא בדרך כלל קלה יחסית ותנועתה מושפעת מהלחץ של אור השמש. העובדה שהאסטרואיד אינו נע בצורה כזו מעידה שהוא צפוף הרבה יותר מפסולת חלל".

זהו האסטרואיד השני שמזוהה כשבר מהירח, אחרי אסטרואיד בשם קמואלווה שהתגלה ב-2016. החוקרים מעריכים שייתכן שישנם עד כ-16 אסטרואידים נוספים במסלולים קרובים לכדור הארץ שמקורם בירח, אך הם טרם זוהו ככאלה. יתר על כן, מחקרים קודמים מראים שעד 90% מהחומר שנפלט מהירח מתפתח למסלולים שונים סביב השמש, מה שמרמז שייתכן שיש אף כ-100 אסטרואידים ידועים שמקורם בירח.

התגלית חשובה במיוחד להבנת ההיסטוריה של הירח. אם ניתן יהיה לקשר אסטרואיד כזה למכתש ספציפי על הירח, הדבר יספק תובנות חדשות לגבי האופן שבו נוצרו המכתשים על פני הירח. בנוסף, התגלית חשובה להבנה טובה יותר של הסכנות האפשריות מאסטרואידים בסביבת כדור הארץ.

"זהו מקרה נדיר שבו יצאנו לחקור אסטרואיד אבל מצאנו את עצמנו בטריטוריה חדשה", מסכם קרטה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר