"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

6 מיליארד דולר בשנה וחצי מיליון רובוטים: כך מתכננים להקפיא מחדש את הקוטב הצפוני

בעוד מדענים מזהירים שהקוטב עלול להישאר ללא קרח בתוך פחות מעשור, חברה בריטית מציעה פתרון דרמטי • חצי מיליון רחפנים תת-ימיים שיעבו את הקרח על פני שטח הגדול פי שניים מקליפורניה • הפרויקט השאפתני כבר מראה תוצאות מעודדות • למרות זאת, מומחים מזהירים מפני השלכות אקולוגיות על אחד האזורים הרגישים ביותר בכדור הארץ

,עודכן
0השמעה
מבצע 'הקפאה מחדש': הניסיון השאפתני להציל את הקרח הארקטי. צילום: Real Ice

המירוץ להצלת הקרח:עמוק בארקטיקה הקנדית, מדענים ויזמים מתמודדים עם טמפרטורות מתחת לאפס, רוחות עזות וסופות שלגים כדי לקדוח חורים בקרח הימי ולשאוב את מי הים שמתחתיו ולהקפיא אותם על פני השטח. תוכניתם הסופית היא להעבות את הקרח על פני שטח של יותר מ-386 אלף מייל רבוע בארקטיקה - אזור שגודלו יותר מפי שניים מקליפורניה.

הניסיון השאפתני להציל את הקרח הארקטי,צילום: Real Ice

המצב חמור מאי פעם. מאז אמצע שנות ה-80, כמות הקרח העבה הרב-שנתי הצטמצמה ב-95 אחוזים. הקרח שנותר צעיר ודק, וחלק מהמדענים צופים שהארקטיקה עלולה להיות נטולת קרח בקיץ כבר בשנות ה-30.

אובדן הקרח הימי הוא בעיה גלובלית. המשטח הלבן הבוהק שלו מחזיר את אנרגיית השמש בחזרה לחלל, ומקרר את כדור הארץ. כשהוא נמס, האוקיינוס הכהה שנחשף מתחתיו מסוגל לספוג יותר מקרני השמש. זהו מעגל קסמים - ההתחממות הגלובלית ממיסה את הקרח והמסת הקרח מגבירה את ההתחממות הגלובלית.

הניסויים כבר מראים תוצאות מעודדות: בניסוי הראשון כיסו כארבעת אלפים מטר רבוע של קרח והוסיפו בממוצע 50 סנטימטר עובי נוסף בין ינואר למאי. בסבב החדש, שהחל בנובמבר, הם כבר כיסו 40 אלף מטר רבוע.

מבצע 'הקפאה מחדש': הניסיון השאפתני להציל את הקרח הארקטי,צילום: Real Ice

"אלה ימים ראשונים," אמר שון פיצג'רלד, מנהל המרכז לתיקון האקלים באוניברסיטת קיימברידג'. "אני אופטימי, אבל אנחנו זקוקים ליותר ניסויים ויותר נתונים".

התוכנית הסופית היא לאוטומט את התהליך באמצעות כ-500 אלף רחפנים תת-ימיים, שכל אחד מהם באורך של כשני מטרים, בעלות של בין חמישה לשישה מיליארד דולר בשנה. Real Ice חוזה מכירת "נקודות זכות קירור", שבהן מזהמים משלמים עבור הקפאה מחדש של קרח כדי "לקזז" את הזיהום שלהם.

"הקרח יהיה עבה ובהיר יותר באופן מדיד באזורים המקומיים סביב המשאבות," אמרה ג'ניפר פרנסיס, מדענית בכירה במרכז האקלים וודוול. "אבל השאלה הגדולה היא האם ניתן לגדל מספיק קרח ימי לאורך תקופה מספיק ארוכה כדי לעשות הבדל במשבר האקלים. יש לי ספקות רציניים".

"התערבויות כאלה הן מוסריות מפוקפקות במקרה הטוב, ובמקרה הגרוע, חסרות אחריות מבחינה אתית," הזהירה ליז בגשו, פרופסור חבר לשינויים סביבתיים בקטבים באוניברסיטת בריסטול.

צ'קוליני מצדו מגיב: "לכל מה שאנחנו עושים יש השפעה. הבעיה היא שיש השפעה דרמטית הרבה יותר בלתת לדברים להמשיך כך".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר