"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מחקר חושף: מה באמת קורה למוח האנושי אחרי חצי שנה בחלל?
מוחם של 25 אסטרונאוטים נבדק לפני, במהלך ואחרי השהייה בחלל • התוצאות שופכות אור חדש על חיי אדם מחוץ לכדור הארץ
צוות אסטרונאוטים בדרך למשימה בחלל. הדיוק לא נפגע. צילום: אי.פי.איי

מחקר חושף: מה באמת קורה למוח האנושי אחרי חצי שנה בחלל?

מוחם של 25 אסטרונאוטים נבדק לפני, במהלך ואחרי השהייה בחלל • התוצאות שופכות אור חדש על חיי אדם מחוץ לכדור הארץ

מערכת היום
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

החיים בחלל אינם חפים מנזק לגוף האנושי. קרינה, כוח כבידה משתנה והיעדר שינה – כל אלהגובים מחיר מהאסטרונאוטים, עד כדי כך שחלקם אף מאושפזים עם חזרתם לכדור הארץ. בסביבה שבה טעויות קטנות עלולות להוביל לתוצאות הרות אסון, חשוב במיוחד להבין כיצד תנאים אלה משפיעים על התפקוד הקוגניטיבי של האסטרונאוטים.

צוות חוקרים מנאס"א פרסם אתמול (רביעי) תוצאותמחקר חדש, שעקב אחר 25 אסטרונאוטים במסלול לוויני נמוך סביב כדור הארץ. התוצאות מעודדות: לא נמצאו סימנים לפגיעה קוגניטיבית משמעותית. "המחקר מראה שאין עדות לפגיעה קוגניטיבית משמעותית או הידרדרות ניוונית של המוח אצל אסטרונאוטים ששהו שישה חודשים בתחנת החלל הבינלאומית", מסבירה ד"ר שינה דב, נוירופסיכולוגית קלינית במעבדת הבריאות ההתנהגותית והביצועים של נאס"א.

שינויים זמניים?

המחקר כלל סדרת מבחנים מקיפה בחמש נקודות זמן קריטיות: לפני המשימה, בתחילת הטיסה, בסופה, עשרה ימים לאחר הנחיתה ו-30 יום לאחריה. החוקרים בחנו מגוון יכולות קוגניטיביות, כולל מהירות עיבוד, זיכרון עבודה וקשב.

התוצאות הראו כי בעוד האסטרונאוטים הגיבו לאט יותר בהשוואה לביצועיהם על כדור הארץ, הדיוק שלהם לא נפגע. "היכולת לשמור על קשב הייתה איטית יותר רק בתחילת המשימה", מדגישה ד"ר דב, "אך ההאטה במהירות העיבוד המחשבתי נמשכה עד שהמשימה הסתיימה והצוות חזר לכדור הארץ".

מעניין במיוחד הוא הדמיון בין השפעות הלחץ בחלל לאלו שעל כדור הארץ. "גם על כדור הארץ, מהירות עיבוד, זיכרון עבודה וקשב הם תחומים קוגניטיביים שיכולים להראות שינויים זמניים כשאדם נתון בלחץ. תחומים אחרים, כמו זיכרון, פחות פגיעים לגורמי לחץ", מסבירה ד"ר דב. "למשל, אם יש לך יום עמוס אבל לא הצלחת לישון טוב בלילה, סביר שתרגישי קושי בריכוז או שתזדקקי ליותר זמן להשלים משימות".

אסטרונאוטים בסימולטור הטיסה של SpaceX, צילום: EPA

השאלות שנותרו פתוחות

ממצאי המחקר חשובים במיוחד לקראת תוכניות העתיד של נאס"א, שמתכננת לשלוח אסטרונאוטים למאדים בשנות ה-2030. הנתונים שנאספו יכולים לשמש כקו בסיס להשוואה, במיוחד כשמדובר בחשיפה מוגברת לקרינה ועיכובים בתקשורת במסעות עמוק יותר בחלל.

עם זאת, החוקרים מציינים כי עדיין נותרו שאלות פתוחות: המחקר לא הסביר מדוע השינויים הללו מתרחשים, ולא בחן אם התפקוד המבצעי של האסטרונאוטים נפגע. "ייתכן שגם באזורים שבהם נצפתה ירידה, האסטרונאוטים הצליחו לפצות על כך ולהשלים את משימותיהם ביעילות", מסכמת ד"ר דב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...