"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נאס"א מפרסמת את התמונה הברורה ביותר של מאדים עד כה: אבנים כחולות בנוף מדברי וסלע לבן ומסקרן במיוחד

גשושית מחקר של סוכנות החלל האמריקנית תיעדה סלע יוצא דופן בתוך מכתש על הכוכב האדום • מדובר בסוג סלע שלא תועד עד כה במאדים • "אם נשיג עוד עדויות של סלעים אחרים, זה יכול לתת לנו הבנה כיצד הקרום המוקדם של מאדים נוצר", אומרת אחת החוקרות בצוות המשימה

,עודכן
0השמעה
סלעים כחולים וסלע לבן במאדים. צילום: נאס"א

נאס"א, סוכנות החלל האמריקנית, פרסמה את התמונה הברורה ביותר של מאדים עד כה, שחושפת סלעים כחולים מרהיבים שפזורים בנוף המדברי של כוכב הלכת האדום. התיעוד, שנקלט על ידי הגשושית "פרסוורנס (Perseverance), שממשיכה במסע שלה לחקור את מאדים, הציג גם תצורה גאולוגית "ראשונה מסוגה" שממוקמת מעל שאריות יבשות של אגם עתיק.

סלעים כהים ומשוננים מבזלת וולקנית נצפו סביב סלע לבן ומנוקד, שמכיל מינרלים שלא נראו מעולם במאדים.

פרסוורנס, מעבדה ניידת בגודל של כלי רכב פרטי ושנשלטת מרחוק, חוקרת את אתר פגיעת האסטרואיד, המכונה מכתש גזרו, מאז פברואר 2021. גזרו היה בעבר מקום שבו זרמו מים לפני כ-3.7 מיליארד שנה, עם עדויות לאגם קדום ולדלתא של נהר שאבד בתוך היקף המכתש, ברוחב של כ-45 קילומטרים.

נהרות אלו הביאו איתם חול דק וטין, בדיוק באותו המרקם שמשמר מאובנים על פני כדור הארץ. פרסוורנס נשלח לחקור את החומר הדק הזה מתוך הערכה של נאס"א כי המכתש עשוי היה לתמוך בחיים על פני מאדים.

"החיים פה כל הזמן מפתיעים אותנו", אמרה ד"ר קייטי סטאק מורגן, גאולוגית-חלל בנאס"א. "הצוות אומר, 'אוי, בואו נלך לשם! זה נראה יפה כל כך'".

רוב הסלעים הכחולים-שחורים שנראים על פני מאדים הם מבזלת וולקנית, הדומה לבזלת על כדור הארץ, אך הסלע הלבן והמנוקד שעמד במרכז גוש הבזלת הפתיע את הצוות שמתפעל מכדור הארץ את פרסוורנס.

הסלעים שתועדו על ידי גשושית המחקר על מאדים,צילום: נאס"א

פרסוורנס לכד את התמונה המיוחדת באמצעות מצלמת Mastcam-Z הממוקמת בגובה של כשני מטרים. מצלמה זו מציעה איכות של 2 מגה-פיקסל, "דומה לזו של מצלמה דיגיטלית שבה משתמשים צלמים חובבים" מה שמסביר את התמונה הברורה כל כך של התצורה הסלעית.

נאס"א העניקה לסלע הלבן המרתק את השם "נקודת אטוקו", על שם צוק גדול בגרנד קניון בארה"ב. הפרסוורנס מצא על הסלע כמות משמעותית של מינרל פלקספר, שאישר כי הסלע הלבן הוא אנורתוזיט — סוג סלע שלא תועד עד כה במאדים.

כמו בזלות, אנורתוזיטים הם גם סלעים וולקניים, אך עשירים הרבה יותר בחומרי סיליקה, מה שמעיד כי אטוקו עשוי היה לצמוח מעמקי האדמה, עמוק יותר מהסלעים שסביבו. גילויים נוספים של אנורתוזיט עשויים לסייע לקבוע אם אטוקו הגיע למכתש דרך הנהרות העתיקים שלו או אם הוא נוצר מתחת לאדמה על ידי לבה, ואולי נמשך לקרקעית על ידי הפגיעה שיצרה את מכתש גזרו לפני מיליארדי שנים.

Perseverance גשושית המחקר של נאס"א על מאדים,צילום: נאס"א

ד"ר סטאק מורגן, סגנית המדענית הראשית בפרויקט של "משימת מאדים" בנאס"א, אמרה שהיא מקווה שגילויים נוספים כמו הסלע הזה יחשפו פרטים על מה שנמצא מתחת לפני השטח של מאדים ויעזור לנו להבין איך כוכב הלכת השכן שלנו נוצר: "אם נשיג עוד עדויות של סלעים אחרים, זה יכול לתת לנו הבנה כיצד הקרום המוקדם של מאדים נוצר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר