לנמלים יש ריח, וזה לא מה שחשבתם

הקיבוצניקים והמושבניקים שבינינו מכירים היטב את ריח הזבל וניחוח החציר שעולה מהרפתות ביישובים כפריים ואם תשאלו בעלי כלבים, הם יישבעו לכם שהריח שנודף מהכלב שלהם הוא הכי טוב בעולם. מצד שני, ישנם אנשים שלא יאמצו כלב בדיוק בגלל הניחוח שהוא מביא עמו.

תופתעו לגלות שיש בעלי חיים נוספים בעלי ריח ייחודי והם מצויים ממש מתחת לאף שלכם: נמלים. ישנם חוקרות וחוקרים שנעזרים בריח כדי לזהות מיני נמלים, ואחרים חוקרים את המשמעות הביולוגית של ריחות מסוימים עבור הנמלים.

איך אנשים מריחים נמלים? לפעמים חוש הריח האנושי אינו רגיש מספיק כדי להריח נמלים ולפעמים צריך למחוץ אותן כדי שריחן יופץ (רק אם זה חלק ממחקר). לעומת זאת, לפעמים אנחנו יכולים להריח נמלים ממרחק של כמה מטרים בשדה, כתלות בגודל המושבה – ככל שהיא תהיה גדולה יותר, הריח יהיה חזק יותר.

במחקר לא מסתמכים כמובן על חוש הריח האנושי ו"מריחים" נמלים בניסויים מבוקרים במעבדה, כאשר חומרי ריח נדיפים ממוצים מהנמלים. החומרים מופרדים למרכיביהם הכימיים באמצעות מכשיר בשם גז-כרומטוגרף, וכך אפשר לזהותם. אם רוצים, לאחר מכן אפשר להשוות את הרכיבים שנמצאו בנמלים עם רכיבי ריח מוכרים לנו, למשל עם רכיבי הריח של גבינה כחולה.

כיוון שאנו לא ממליצים למחוץ נמלים, אם תרצו להריח נמלים בשדה מרחוק, חכו שמישהו יעצבן מושבה של נמלים נווטות (Cataglyphis). נמלים אלה מפרישות מבלוטה בבטנן חומר שמכונה חומצת נמלים כאמצעי הגנה מפני פולשים למושבה. אם נמלים רבות נאלצות להגן על המושבה, סביר שתריחו ריח תפוח מרענן במרחק כמה מטרים משם. נמלים בסוגים נוספים כגון קמפונית (Camponotous) מפרישות גם הן חומצת נמלים. בגדול, הסברה היא שנמלים אשר משתמשות בחומצת נמלים עושות זאת להגנה, כנראה משום שאין להן עוקץ בקצה בטנן, כמו לנמלים אחרות.

שמה של נמלה ריחנית נוספת בתרגום חופשי לעברית מפחיד במיוחד אולי: "בעלת הלסתות הלוכדות (Trap-jaw Ant, Odontomachus). אבל לנמלה הזו ריח המזכיר שוקולד, לפחות כשהיא חוששת מאיום ומנסה לגייס נמלים חברות להגנה. לצורך כך הנמלה מפרישה פרומון אזעקה המכיל חומרים ששמם Alkylpyrazines וריחם מזכיר לאף האנושי ניחוח של קקאו או שוקולד.

אסטרטגיית הגנה ריחנית אחרונה, והפעם מפני טורפים אמתיים, משמשת נמלים מהסוג לזיוס (Lasius). ריחן מזכיר מין שילוב בין פרי הדר כלשהו, לימון בדרך כלל, וריח עשב. חושבים שהריח התפתח כדי להרחיק טורפים.

עד כה תיארנו דוגמאות של ריחות מוכרים לאף האנושי שעשויים לעלות מנמלים מסוימות. הריחות שעולים באפנו הם בדרך כלל "תופעות לוואי" חשובות בהרבה עבור הנמלים - הרבה מהתקשורת והיחסים החברתיים המורכבים של הנמלים מתווכים באמצעות חוש הריח שלהן. בנוסף לחומרים המופרשים להגנה, באמצעות המכשיר שהזכרנו לעיל, אפשר לזהות רכיבים כימיים שהם הבסיס לתקשורת בין נמלים.

לדוגמה, למינים שונים של נמלים יש הרכבים שונים של חומרים כימיים על גופן, כלומר כל מין של נמלים "מריח" מעט אחרת. הנמלים משתמשות בתמהיל מסוים של ריחות כדי לזהות זו את זו. אם תמהיל של נמלה שהן פגשו בסביבה תואם לתמהיל גופן, הנמלים הן חברות אותה מושבה. אבל אם הוא לא תואם, יש נמלים שיתקפו מיד, משום שכנראה מדובר בנמלה פולשת למושבה או מתחרה על מזון או טריטוריה.

ד"ר מאיה סער, זואולוגית ואנטומולוגית, חוקרת חרקים חברתיים (בדגש על נמלים)
עריכהמדעית:סמדר רבן, מדע גדול, בקטנה