"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אוצר מפתיע מהחלל החיצון: הממצא הסיני שמטלטל את עולם המדע

גביש מסתורי שהתגלה על ידי משימת החלל הסינית Chang'e-5, מערער את כל מה שהמדענים העריכו שהם יודעים על הלווין של כדור הארץ • עם הגילוי המסקרן נפתח מרוץ חדש לחקר החלל - וההשלכות מרחיקות לכת • לפתע, התיישבות אנושית על הירח נראית הרבה יותר אפשרית

,עודכן
0השמעה
הדגימה מהירח שהחזיר Chang'e-5 בחזרה לכדור הארץ. צילום: אי.פי.איי

בלב המדבר הלבן והקפוא של הירח, במקום שבו איש לא ציפה למצוא אפילו טיפת לחות, התגלה אוצר מפתיע.משימת החלל הסינית Chang'e-5, שנחתה על פני הירח ב-2020, הביאה עמה חזרה לכדור הארץ ממצא שמטלטל את עולם המדע: גביש מסתורי בשם ULM-1, המכיל כמות מפתיעה של מים.

הדמיה של נחיתת בני אדם על הירח כחלק ממשימות "ארטמיס". פתאום מושבת קבע על הלווין לא נראית כזו רחוקה מהמציאות. ,צילום: נאס"א

מסע אל הבלתי אפשרי

דמיינו לרגע את הירח - עולם צחיח, חסר אטמוספירה, שבו הטמפרטורות נעות בין קיצוניות מסחררת של חום מהגיהינום (100 מעלות צלזיוס) לקור מקפיא עצמות (מינוס 170 מעלות).

עד כה, המדענים היו בטוחים שמים יכולים להתקיים רק בפינות החשוכות והקרות ביותר של הקטבים הירחיים. אבל הנה, באמצע "המדבר" הירחי, מצאה הגשושית הסינית משהו שמשנה את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על הלווין של כדור הארץ.

הגביש הקסום ULM-1

ULM-1, שם זמני לגביש שנראה כמו כל אבן אחרת, מסתיר בתוכו סוד מדהים: 41 אחוזים ממנו מורכב ממולקולות מים יציבות. זה כמו למצוא אגם קטן באמצע מדבר סהרה. הגילוי הזה לא רק מפתיע, הוא פשוט משנה את כל מה שחשבנו על הירח ועל האפשרות לחיים מחוץ לכדור הארץ.

הדגימה מהירח שהביאה איתה הגשושית Chang'e-5 הסינית. תגלית מפתיעה,צילום: אי.פי.איי

הגילוי הזה פותח מרוץ חדש בחקר החלל. פתאום, הרעיון של בסיס קבוע ומאוכלס על הירח נראה הרבה יותר מציאותי. במקום להיות מוגבלים לאזורים הקשים להגעה בקטבים, יכולים כעת המדענים לחשוב על הקמת בסיסים במיקומים נוחים יותר, עם גישה למים.

אבל זה לא פשוט כמו לפתוח ברז. הפקת המים מ-ULM-1 עדיין דורשת טכנולוגיה מתקדמת ואנרגיה רבה. זה כמו לנסות לסחוט מים מסלע - אפשרי, אבל מאתגר מאוד.

סין: המעצמה החדשה בחלל

הגילוי הזה לא רק משנה את הבנתנו את הירח, אלא גם את מאזן הכוחות בחקר החלל. סין, שפעם הייתה שחקנית משנית במרוץ לחלל, מציבה את עצמה כעת בחזית המחקר המדעי בתחום, זאת לצד תחנת החלל טיינגונג שבייג'ינג מקימה ומפעילה בשנים האחרונות והפיכתה למעצמה השלישית שהביאה מינרלים מהירח לכדור הארץ.

נזכיר כי לפני כ-13 שנים, בשל חששות מריגול וגניבת טכנולוגיות מערביות, ארה"ב חוקקה חוק המגביל שיתוף פעולה בין נאס"א לבייג'ינג בתחום החלל (אחת הסיבות שהובילו את סין להקים תחנת חלל באופן עצמאי, א"ג), מה שהוביל לחוסר שיתוף ידע בין שתי המעצמות, שכל אחת מהן התקדמה באופן עצמאי בתחום.

אפולו 11. הנחיתה האנושית הראשונה על הירח. האם בקרוב נראה אסטרונאוט מניף את דגל סין על הלווין? ,צילום: נאס"א

אך עם זאת, ולמרות המתיחות הטכנולוגית הקיימת עדיין בין שתי המעצמות, נראה כי הרוחות משתנות. סין, בצעד מפתיע, חשפה את כל ממצאי משימת Chang'e-5 לקהילה המדעית הבינלאומית, מה שזיכה אותה בהערכה רבה מצד גורמי המחקר השונים בעולם.

בעקבות זאת, נאס"א בוחנת כעת את האפשרות להשתמש בממצאים הסיניים, תוך בדיקה משפטית מדוקדקת של החוק האמריקני בנושא. ההערכה הראשונית בסוכנות היא שניתן יהיה לנצל את המידע הסיני, מה שעשוי לסמן תחילתו של עידן חדש בשיתוף פעולה בינלאומי בחקר החלל.

והגילוי הזה הוא רק ההתחלה, ופותח שאלות חדשות ומרתקות: האם יש עוד מינרלים כאלה על הירח? מה זה אומר לגבי האפשרות למצוא מים על כוכבי לכת אחרים? ואיך זה ישנה את תוכניות החלל העתידיות של האנושות?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר