"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
חיים על נוגה? תגלית מפתיעה מעוררת סערה בקהילה המדעית
בזמן שנאס"א וחוקרים מסביב לעולם מרוכזים בחיפוש אחר חיים על מאדים, נראה כי דווקא השכן הלוהט שלנו מסתיר כמה סודות מסקרנים במיוחד • אך כיצד ייתכן שיכולים להיות סוג של חיים על פני כוכב לכת בו הטמפרטורה מגיעה בממוצע ל-460 מעלות צלזיוס והוא רווי חומצה גופרתית?
נוגה. התאום החם של כדור הארץ מסתיר יותר סודות משחשבנו. צילום: נאס"א

חיים על נוגה? תגלית מפתיעה מעוררת סערה בקהילה המדעית

בזמן שנאס"א וחוקרים מסביב לעולם מרוכזים בחיפוש אחר חיים על מאדים, נראה כי דווקא השכן הלוהט שלנו מסתיר כמה סודות מסקרנים במיוחד • אך כיצד ייתכן שיכולים להיות סוג של חיים על פני כוכב לכת בו הטמפרטורה מגיעה בממוצע ל-460 מעלות צלזיוס והוא רווי חומצה גופרתית?

אסף גולן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

בעוד העולם מרוכז בחיפוש אחר חיים על מאדים, ייתכן שהתשובה נמצאת דווקא בשכן הקרוב והלוהט יותר שלנו, נוגה.כנס מדעי שנערך לאחרונה בבריטניה העלה ממצאים מסעירים המרמזים על אפשרות קיומם של חיים באטמוספירה של "התאום החם" של כדור הארץ.

במוקד הדיון עומד גילוי הגז פוספין, שעל כדור הארץ מיוצר בעיקר על ידי אורגניזמים חיים. למרות שב-2020 פורסמו ממצאים ראשוניים על נוכחותו בנוגה בכתב העת Nature Astronomy, רבים פקפקו באמינות הממצאים וטענו שמדובר בזיהוי שגוי של גופרית דו-חמצנית. כעת, עדויות חדשות מחזקות את הטענה המקורית.

כוכב הלכת נוגה. למרות שנוצר באופן דומה לכדור הארץ, התנאים בו שונים באופן קיצוני, צילום: נאס"א

יותר נתונים מאי פעם

הטלסקופ ג'יימס קלרק מקסוול בהוואי סיפק נתונים חדשים המצביעים על נוכחותו של גז הפוספין בכוכב הלכת הלוהט. לדבריו של ד"ר דייב קלמנטס מהאימפריאל קולג' בלונדון, "יש לנו פי 140 יותר מידע ונתונים מבעבר, והם מצביעים על קיום פוספין באטמוספירה של נוגה".

וזה לא הכל - צוות מחקר נוסף, שבו השתתף בין היתר גם ד"ר קלמנטס, גילה בנוסף נוכחות של אמוניה באטמוספירה של נוגה. "אנחנו מבינים למה יצורים חיים מייצרים אמוניה, אבל הקשר לפוספין עדיין מסתורי. חשוב להדגיש - לא מצאנו חיים, אלא רק סימנים שעשויים להצביע עליהם", הוא טוען.

מבט מקרוב על פני השטח בנוגה. לא מקום לנופש בטן-גב, אפילו לא לחיידים האמידים ביותר,

תמיכה נוספת לתיאוריה מגיעה מצוות המחקר של פרופ' ראקש מוגול מהאוניברסיטה הפוליטכנית של קליפורניה. הצוות בחן מחדש נתונים שנאספו בשנת 1978 על ידי גשושית שחדרה לאטמוספירה של נוגה. לדבריו של מוגול, "אכן מצאנו פוספין, וממצא זה לא הופרך עד היום".

ממצאים אלה מעלים שאלה מרתקת: כיצד יכולים חיים להתקיים בסביבה כה עוינת? הטמפרטורה על פני כוכב הלכת נעה סביב ה-460 מעלות בממוצע והאטמוספירה שלו רוויה בחומצה גופרתית - סביבה קטלנית אפילו לחיידקים העמידים ביותר.

פרופ' ג'יין גריבס מאוניברסיטת קרדיף מציעה הסבר מעניין לתופעה וטוענת כי "ייתכן שהאמוניה משמשת כמנגנון הגנה, מדללת את הסביבה החומצית ומאפשרת קיום. ראינו דברים דומים בסביבות קיצוניות על כדור הארץ". עם זאת, היא מדגישה שזה לא מסביר את נוכחות הפוספין.

נוגה. ייתכן שחיידקים מצליחים לשרוד בתנאים בה, בדומה לאלו השורדים בתנאים קיצוניים על כדור הארץ, צילום: רויטרס

אופטימיות זהירה, לצד ספקנות בריאה

למרות ההתלהבות, החוקרים קוראים לזהירות. פרופ' חוויאר מרטין-טורס מאוניברסיטת אברדין, שבעבר שלל את קיום הפוספין בנוגה, מודה כעת כי "הממצאים החדשים מרגשים ומצדיקים אופטימיות זהירה, אך עלינו לשמור על ספקנות בריאה. זוהי רק תחילתו של מסע ארוך לפענוח מסתורי האטמוספירה של נוגה".

כעת, צוותי מחקר מרחבי העולם מתגייסים לבחון את הממצאים לעומק ולאשר סופית את נוכחות הפוספין והאמוניה. השאלות הגדולות נותרות - מה תפקידם של גזים אלה בנוגה והאם באמת קיימים יצורים חיים שהצליחו להסתגל לתנאים הקיצוניים של הכוכב? התשובות לשאלות אלו עשויות לשנות את כל מה שחשבנו על החיים ביקום ולפתוח פרק חדש בחיפוש אחר חיים מחוץ לכדור הארץ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...