"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
חושבים מחוץ לקופסת החול: צואה של חתולים עשויה להיות המפתח לריפוי אלצהיימר ופרקינסון
מחקר פורץ דרך ישראלי-בריטי מציע תקווה חדשה למיליוני אנשים הסובלים ממחלות נוירולוגיות • השיטה המהפכנית מציעה דרך להעביר תרופות ישירות למוח, באמצעות טפיל נפוץ הנמצא בחול חתולים • יחד עם זאת, הדרך לטיפול מעשי רצופה באתגרים לא מעטים
חתול. צילום: iStock

חושבים מחוץ לקופסת החול: צואה של חתולים עשויה להיות המפתח לריפוי אלצהיימר ופרקינסון

מחקר פורץ דרך ישראלי-בריטי מציע תקווה חדשה למיליוני אנשים הסובלים ממחלות נוירולוגיות • השיטה המהפכנית מציעה דרך להעביר תרופות ישירות למוח, באמצעות טפיל נפוץ הנמצא בחול חתולים • יחד עם זאת, הדרך לטיפול מעשי רצופה באתגרים לא מעטים

דניאלה גינזבורג
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

מחקר פורץ דרך שנחשף לאחרונה מציע תקווה חדשה למיליוני אנשים הסובלים ממחלות נוירולוגיות:צוות בינלאומי של חוקרים, בהובלת אוניברסיטת גלזגו שבסקוטלנד ובשיתוף אוניברסיטת תל אביב, פיתח שיטה מהפכנית להעברת תרופות ישירות למוח באמצעות טפיל נפוץ הנמצא בחול חתולים.

הטפיל, הידוע בשם "טוקסופלזמה גונדי", הפתיע את החוקרים ביכולתו הייחודית לחצות את מחסום הדם-מוח - אתגר שהטריד זמן רב את עולם הרפואה הנוירולוגית. תפקידו של מחסום זה (שהוא בעצם קרום) הוא להגן על המוח מפני חומרים מזיקים, אך הוא מהווה גם מכשול משמעותי בפני העברת תרופות לטיפול במחלות נוירולוגיות.

מסתבר שדווקא חתולים הם החברים הטובים ביותר של האדם. או לפחות של הבריאות שלו. אילוסטרציה, צילום: Getty Images

הנדסה גנטית במיטבה

החוקרים גילו כי הטוקסופלזמה גונדי נע באופן טבעי ממערכת העיכול למוח, שם הוא מפריש חלבונים לתוך נוירונים. תכונה ייחודית זו הובילה את הצוות לרעיון מהפכני - הנדסה גנטית של הטפיל כך שיוכל לשאת ולהעביר חלבונים טיפוליים ישירות לתאי המוח.

בניסויים ראשוניים, הצליחו החוקרים להשתמש בטפיל מהונדס כדי להעביר את החלבון MeCP2, הידוע כבעל פוטנציאל טיפולי לתסמונת רט (הפרעה נוירולוגית חמורה הנגרמת על ידי מוטציות בגן MeCP2). התוצאות היו מעודדות - הטפיל הצליח לייצר ולהעביר את החלבון למיקום המדויק בתאי המוח, הן באורגנואידים (מודל מעבדה של רקמת מוח) והן במודלים של עכברים.

טוקסופלזמה גונדי. טפיל הנמצא בעיקר בחול של חתולים. אילוסטרציה, צילום: iStock

פרופסור עודד רחבי מאוניברסיטת תל אביב, אחד החוקרים המובילים במחקר, הסביר את הרעיון החדשני: "האבולוציה כבר 'המציאה' אורגניזמים שיכולים לתמרן את המוח שלנו. במקום להמציא את הגלגל מחדש, חשבנו שנוכל ללמוד מהם ולהשתמש ביכולות שלהם".

פרופסור לילך שיינר, חוקרת בכירה מבית הספר לזיהומים באוניברסיטת גלזגו, הוסיפה וטענה כי "מדובר על מחקר המבוסס על חשיבה פורצת דרך". לדבריה, "צוות המחקר נקט בגישה יצירתית במיוחד כדי להתמודד עם בעיה מתמשכת ברפואה הנוירולוגית - כיצד להעביר טיפולים באופן יעיל אל תוך המוח במקרים של הפרעות קוגניטיביות".

הטיפול עשוי לפתוח דלת לטיפולים חדשניים במגוון רחב של מחלות נוירולוגיות. חולה אלצהיימר (אילוסטרציה), צילום: GettyImages

אתגרים רבים

למרות ההתקדמות המרשימה, החוקרים מדגישים כי הדרך לטיפול מעשי עדיין ארוכה. "הרעיון שלנו כולל אתגרים רבים, בהם סכנה של זיהומי טוקסופלזמה," הסבירה פרופסור שיינר. "כדי שהמחקר יהפוך למציאות טיפולית, יידרשו עוד שנים רבות של מחקר ופיתוח שיובילו לשיפור היעילות והגברת הבטיחות של הטיפול".

בהקשר זה, אחד האתגרים המרכזיים בשיטת טיפול זו הוא פיתוח מנגנון שיגרום לטפילים למות לאחר שסיימו את תפקידם, כדי למנוע נזק אפשרי למוח. אם יצליח, המחקר עשוי לפתוח דלת לטיפולים חדשניים במגוון רחב של מחלות נוירולוגיות, מאלצהיימר ופרקינסון ועד הפרעות נדירות יותר.

המחקר, שכותרתו "הנדסת טפיל מוח להעברה תוך-תאית של חלבונים למערכת העצבים המרכזית", פורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Nature Microbiology.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...