"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מארה"ב ליפן – בפחות מדקה: ההישג המטורף של גשושית החלל

גשושית המחקר פרקר הגיעה למהירות של 635 אלף קמ"ש – שיא של אובייקט שנבנה בידי אדם • עד כמה המהירות גבוהה יותר ממהירות הקול ומדוע היא צפויה לשבור את השיא שלה עצמה כבר בשנה הבאה? כל הפרטים

,עודכן
0השמעה
גשושית החלל פרקר בסמוך לשמש (אילוסטרציה). צילום: Getty Images

גשושית המחקר פרקר, שחוקרתאת העטרה החיצונית שלהשמש, הגיעה לאחרונה למהירות של 635,266 קמ"ש – והשוותה את השיא שלה עצמה למהירות העצומה ביותר של אובייקט שנבנה בידי אדם, אליה הגיעה ב-2018. המהירות הזו, אליה הגיעה הגשושית ב-29 ביוני, מהירה פי 500 ממהירות הקול.

אם זה נשמע לכם מהיר במיוחד, אז דעו שגם השיא הזה צפוי להישבר: בשנה הבאה, כשהגשושית תתקרב עוד יותר אל השמש, היא צפויה להגיע למהירות של כ-692 אלף קילומטרים לשעה – מהירות שבאופן תיאורטי מאפשר להגיע מוושינגטון, בירת ארה"ב, לטוקיו, בירת יפן, בפחות מדקה אחת.

היכולת להגיע למהירויות כאלו אפשרית בגלל חישובים מדעיים של סוכנות החלל האמריקניתנאס"א, שמאפשרים לגשושית להשתמש בכבידה של כוכב הלכת נוגה כמעין קלע שזורק אותה לעבר השמש במהירות גדולה מאוד.

תשבור את השיא של עצמה. גשושית החלל בסמוך לשמש (אילוסטרציה),צילום: Getty Images


כלי המחקר המיוחד הזה מסוגל להתקרב אל השמש בזכות מגן מיוחד של פחמן בעובי של 11.4 סנטימטרים, אשר יכול לעמוד בחום של 1,371 מעלות צלזיוס ובעוצמות הקרינה האדירות שמוקרנות מהשמש החוצה. כמו כן, מדובר בחומר שיכול לאפשר לכלי המחקר לעמוד בעומסי המהירות שבה הוא נע סביב השמש. מטרת הגשושית היא לאסוף מידע רב ככל שניתן על הפלזמה הלוהטת שמקיפה את השמש, וגם למדוד את השינויים המגנטים שלה.

התקרבות כזו אל השמש החלה ב-2021, כאשר פרקר הגיעה אל נקודת שיא בקרבה שלה אל השמש, דבר שאפשר לה לאסוף בנק עצום של נתונים עליה, מה שיאפשר לחוקרים הבנה עמוקה יותר של הכוכב. בהמשך, הגשושית תגיע למרחק של 7.26 מיליון קילומטרים מפני השטח של השמש, כשבסופו של דבר היא תגיע למרחק של 6.12 מיליון קילומטרים "בלבד" מפני השטח הלוהטים שלה.

הבנה גדולה של השמש (אילוסטרציה),צילום: אי.פי.איי.


ההתקרבות הזו כללה גם מעבר של הגשושית בצד האחורי של הכוכב, שלא נצפה מכדור הארץ. כמו כן, היא שידרה תמונות מרהיבות של הכוכב שפורסמו על ידי נאס"א – והיא גם כלי המחקר הראשון שנוצר בידי המין האנושי שאסף דגימות פלזמה של השמש, וחקר אותן.

עבודת המחקר של פרקר תימשך עד שהאנרגיה שלה תסתיים, ואז היא ככל הנראה תהפוך לאבק עקב ההשפעה המכלה של קרינת השמש עליה. אפשר לעקוב אחר ההתקדמות של הגשושית והתמונות שהיא מייצרת באתר הרשמי של נאס"א.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר