גשושית המחקר פרקר, שחוקרת את העטרה החיצונית של השמש, הגיעה לאחרונה למהירות של 635,266 קמ"ש – והשוותה את השיא שלה עצמה למהירות העצומה ביותר של אובייקט שנבנה בידי אדם, אליה הגיעה ב-2018. המהירות הזו, אליה הגיעה הגשושית ב-29 ביוני, מהירה פי 500 ממהירות הקול.
אם זה נשמע לכם מהיר במיוחד, אז דעו שגם השיא הזה צפוי להישבר: בשנה הבאה, כשהגשושית תתקרב עוד יותר אל השמש, היא צפויה להגיע למהירות של כ-692 אלף קילומטרים לשעה – מהירות שבאופן תיאורטי מאפשר להגיע מוושינגטון, בירת ארה"ב, לטוקיו, בירת יפן, בפחות מדקה אחת.
היכולת להגיע למהירויות כאלו אפשרית בגלל חישובים מדעיים של סוכנות החלל האמריקנית נאס"א, שמאפשרים לגשושית להשתמש בכבידה של כוכב הלכת נוגה כמעין קלע שזורק אותה לעבר השמש במהירות גדולה מאוד.
כלי המחקר המיוחד הזה מסוגל להתקרב אל השמש בזכות מגן מיוחד של פחמן בעובי של 11.4 סנטימטרים, אשר יכול לעמוד בחום של 1,371 מעלות צלזיוס ובעוצמות הקרינה האדירות שמוקרנות מהשמש החוצה. כמו כן, מדובר בחומר שיכול לאפשר לכלי המחקר לעמוד בעומסי המהירות שבה הוא נע סביב השמש. מטרת הגשושית היא לאסוף מידע רב ככל שניתן על הפלזמה הלוהטת שמקיפה את השמש, וגם למדוד את השינויים המגנטים שלה.
התקרבות כזו אל השמש החלה ב-2021, כאשר פרקר הגיעה אל נקודת שיא בקרבה שלה אל השמש, דבר שאפשר לה לאסוף בנק עצום של נתונים עליה, מה שיאפשר לחוקרים הבנה עמוקה יותר של הכוכב. בהמשך, הגשושית תגיע למרחק של 7.26 מיליון קילומטרים מפני השטח של השמש, כשבסופו של דבר היא תגיע למרחק של 6.12 מיליון קילומטרים "בלבד" מפני השטח הלוהטים שלה.
ההתקרבות הזו כללה גם מעבר של הגשושית בצד האחורי של הכוכב, שלא נצפה מכדור הארץ. כמו כן, היא שידרה תמונות מרהיבות של הכוכב שפורסמו על ידי נאס"א – והיא גם כלי המחקר הראשון שנוצר בידי המין האנושי שאסף דגימות פלזמה של השמש, וחקר אותן.
עבודת המחקר של פרקר תימשך עד שהאנרגיה שלה תסתיים, ואז היא ככל הנראה תהפוך לאבק עקב ההשפעה המכלה של קרינת השמש עליה. אפשר לעקוב אחר ההתקדמות של הגשושית והתמונות שהיא מייצרת באתר הרשמי של נאס"א.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
![[object Object]](/wp-content/uploads/2024/05/15/06/whatsapp-israelhayom-m-150-.gif)