"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
התרגשות בעולם המדע: "ייתכן שהגיע מעולם עם אוקיינוס עתיק"
חקירת חומר שהגיע מהאטסרואיד "בנו" מעלה את האפשרות שהוא הגיע מכוכב לכת שהכיל מים ותנאים לקיום חיים • ההתמקדות בחקר מקור החיים דרך אסטרואידים כמו זה נובעת מכך שמחקר דומה אינו יכול להתקיים על כדור הארץ
הדמיה של גשושית המחקר של נאס"א מגיעה לאסטרואיד "בנו". צילום: נאס"א

התרגשות בעולם המדע: "ייתכן שהגיע מעולם עם אוקיינוס עתיק"

חקירת חומר שהגיע מהאטסרואיד "בנו" מעלה את האפשרות שהוא הגיע מכוכב לכת שהכיל מים ותנאים לקיום חיים • ההתמקדות בחקר מקור החיים דרך אסטרואידים כמו זה נובעת מכך שמחקר דומה אינו יכול להתקיים על כדור הארץ

אסף גולן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

חקירת חומר שהובא לכדור הארץ מהאסטרואיד "בנו" (Bennu) על ידי גשושית מחקר של נאס"א, מעלה את סף ההתרגשות בעולם המדע, זאת בעקבות העובדה שכפי הנראה המשקע הסלעי היה במגע עם מים.

הדגימה שנחקרת בימים אלו כוללת כמות גדולה של מים ופחמן, שהגיעו ככל הנראה מתחתית אוקיינוס קדום שהתקיים בכוכב לכת עתיק, שייתכן והתקיימו בו תנאים מתאימים להיווצרות חיים. ממצאים אלו גם תומכים בתיאוריה המדעית לפיה אבני הבניין לחיים על פני כדור הארץ הגיעו על גבי אסטרואידים עתיקים שהתרסקו אל תוך כוכב הלכת הצעיר.

צוות החוקרים אף מעריך כי החומר ממנו עשוי "בנו" דומה לחומר שמצוי על הירח "אנקלדוס" של כוכב הלכת שבתאי, בו הוכח כי קיים אוקיינוס נוזלי של מים מתחת לפני השטח.

בראיון ל-NewScientist, טען ראש צוות המחקר, ד"ר דנטה לורטה מאוניברסיטת אריזונה, כי "לפי ההשערות שלנו, הממצאים הגיעו מעולם שהיה בו אוקיינוס עתיק". לדבריו, אחת ההוכחות הבולטות לסברה זו נובעת מהעובדה שחלק גדול מהחומר שהגיע מהאסטרואיד כולל בתוכו סרפנטינים-מינרלים שנוצרים על קרקעית הים עקב שקיעת סלעים שעוברים תהליכים כימיים במגע עם מים.

המחקר הראה עוד כי החומר הבהיר שמכסה את "בנו" ואת אסטרואיד המשנה שלו "לורטה", עשוי מהמינרל הנדיר פוספט מגנזיום - חומר המצוי גם על קרקעית הים הקפואה של אנקלדוס.

צילום של הגשושית בעת איסוף החומרים מהאסטרואיד "בנו", צילום: נאס"א

ההתמקדות בחקר מקור החיים דרך אסטרואידים כמו "בנו" נובעת מכך שמחקר דומה אינו יכול להתקיים על כדור הארץ. פעילות הפלטות היבשתיות וכן פעילות מזג האוויר על כוכב הלכת שלנו מחקו כל עדות ממשית לתהליכי ההיווצרות הקדומים של החיים על פני כדור הארץ.

המדענים מוצאים לפיכך עניין גדול באסטרואידים, כיוון שהם משמרים בתוכם דגימות עתיקות משחר היווצרות מערכת השמש. הדגימות האלו נותרות ללא שינוי ולכן הן יכולות לספק רמזים על תהליכי יצירת החיים במערכת השמש.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...