"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
לא מה שחשבתם: השיטה שתעזור לאתר חייזרים ביקום
שני חוקרים עלו על שיטה שתעזור לקבוע אם קיימים מים ואפילו חיים על כוכבי לכת מרוחקים • הגילוי התאפשר בזכות השוואה שביצעו השניים בין כדור הארץ, נוגה ומאדים, שלמרות הדמיון בתהליך היווצרותם, הפכו לשונים מאוד
הדמיה של כוכב הלכת K2-18b. מדענים עוסקים בשאלה האם יש חיים על כוכב הלכת. צילום: אי.אף.פי

לא מה שחשבתם: השיטה שתעזור לאתר חייזרים ביקום

שני חוקרים עלו על שיטה שתעזור לקבוע אם קיימים מים ואפילו חיים על כוכבי לכת מרוחקים • הגילוי התאפשר בזכות השוואה שביצעו השניים בין כדור הארץ, נוגה ומאדים, שלמרות הדמיון בתהליך היווצרותם, הפכו לשונים מאוד

אסף גולן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

החיפוש אחרי חיים מחוץ למערכת השמש שלנו נמשך כל העת, כאשר עד כה, גילו המדענים מעל ל-5,200 כוכבי לכת המקיפים "שמשות" (כוכבים המתפקדים כמו השמש שלנו) ובעלי פוטנציאל להכיל חיים.

האמצעי המדויק ביותר הקיים כיום לחקור כוכבי לכת מהסוג הזה, הוא מדידת המרחק מהכוכב אותו הם מקיפים וכן את זמן ההקפה שלהם. המדידה מאפשרת לחוקרים לחשב האם כוכב הלכת מצוי במיקום המאפשר קיום חיים בו.



יחד עם זאת, התצפיות האלו לא יכולות לזהות את ההתרחשויות האמיתיות על כוכב הלכת, כמו למשל האם קיימים עליו מים נוזליים, הקריטיים לקיום חיים.

הימצאות פחמן דו חמצני

מחקר שפורסם לאחרונה על ידי שני מדענים, ד"ר ג'וליאן דה וויט מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) וד"ר אמורי טריאו מאוניברסיטת ברמינגהם, העלה אפשרות חדשה לקביעת קיומם של מים על כוכבי לכת מרוחקים.

החוקרים השוו בין כוכבי הלכת נוגה, מאדים וכדור הארץ. למרות השוני הגדול ביניהם, מרחקם מהשמש אמור היה לאפשר לכל השלושה להכיל מים על פני השטח שלהם ופוטנציאלית לתמוך גם בחיים, מה שכידוע, קיים רק על פני כדור הארץ.

כוכב הלכת נוגה. למרות שנוצר באופן דומה לכדור הארץ, התנאים בו שונים באופן קיצוני, צילום: נאס"א

ההשוואה עלתה על מאפיין בולט אחד שמבדיל את כדור הארץ משכניו –באטמוספירה של כוכב הלכת שלנו, יש משמעותית פחות פחמן דו חמצני מהשניים האחרים.

"ההנחה שלנו היא שלמרות ששלושת כוכבי הלכת נוצרו באופן מאד דומה, קיימת סיבה כלשהי לכך שבאחד מהם יש באופן משמעותי פחות פחמן דו חמצני, שכנראה נעלם למקום כלשהו", הסביר ד"ר טריאו.

אירופה - הירח השישי של צדק. האם ישנם חיים מתחת לקרח?, צילום: רויטרס

לדבריו, "הגורם היחיד שיכול לקלוט כמות כזו של פחמן דו חמצני הם מאגרים גדולים של מים. תהליך כזה התחולל על כדור הארץ במשך מאות מיליוני שנים, במהלכו האוקיינוסים ספגו כמות פחמן דו חמצני השווה לזו שיש באטמוספירה, שהפכה בתורה לשונה משמעותית מזו של נוגה ומאדים".

התגלית הובילה את החוקרים להעריך שאם יתגלה כוכב לכת נוסף שיש בו משמעותית פחות פחמן דו חמצני ביחס לשכנים שלו, הרי שמדובר באות אמין לכך שיש עליו מאגרי מים גדולים ואולי אפילו יצורים חיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...