"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"לא ייתכן שאנחנו לבד": כוכב הלכת המסתורי שמעורר אופטימיות בעולם המדע

טלסקופ החלל ג'יימס ווב גילה לאחרונה רמזים משמעותיים על כוכב הלכת K2-18b • "כעת יש לנו את הטכנולוגיה להתחיל לענות על השאלה האם אנחנו לבד או לא"

,עודכן
0השמעה
הדמיה של כוכב הלכת K2-18b. מדענים עוסקים בשאלה האם יש חיים על כוכב הלכת. צילום: אי.אף.פי

מי היה מאמין שאנחנו חיים בעידן שבו השאלה היא לא "האם יש חיים בחלל החיצון" אלא "מתי נמצא את צורות החיים האלו?". אגב, השאלה הזו היא כבר לא נחלתם של חובבי מדע בדיוני, אלא שאלה מדעית לכל דבר ועניין שמעסיקה את חוקרי החלל המובילים בתחומם.

כעת כאמור, מדענים רבים אופטימיים לגבי זיהוי סימני חיים בעולמות אחים כבר במהלך חיינו - אולי אפילו בשנים הקרובות. האופטימיות הזו כמובן לא מגיעה בריק, כאשר רק לאחרונה זיהה טלסקופ החלל ג'יימס ווב (JWST) של נאס"א רמזים לחיים על כוכב לכת מחוץ למערכת השמש שלנו - ויש לו עוד עולמות רבים על הכוונת.



לטענתה של פרופסור קתרין היימנס, האסטרונומית המלכותית של סקוטלנד, "אנחנו חיים ביקום אינסופי, עם אינסוף כוכבים וכוכבי לכת. רבים מהקהילה המדעית סבורים שזה לא ייתכן שהחיים על כדור הארץ הם היחידים". היא הוסיפה כי "כעת יש לנו את הטכנולוגיה והיכולת להתחיל לענות על השאלה הזו, האם אנחנו באמת לבד ביקום או לא".
שיגור טלסקופ החלל ג'יימס ווב. מאפשר מבט חדש לחלוטין אל עבר החלל. ארכיון,צילום: אי.פי.איי

אזור הזהב

הטכנולוגיה שגורמת לעולם המדע להיות כה אופטימי ביחס למציאת חיים בחלל החיצון היא זו הנמצאת על טלסקופי החלל החדשניים ששוגרו בשנים האחרונות, בראשם טלסקופ החלל ווב. קפיצת המדרגה הטכנולוגית שבוצעה בתחום, מאפשרת כיום למדענים לעשות הרבה יותר ממה שהם הצליחו עד כה.

כעת, אותם הטלסקופים יכולים לנתח את האטמוספירות של כוכבי לכת מרוחקים ולהבין אילו כימיקלים נמצאים על פני אותם כוכבי הלכת, בתקווה לאתר כימיקלים שיכולים להיווצר רק על ידי אורגניזמים חיים.

"אירופה", הירח השישי של כוכב הלכת צדק. האם ישנם חיים מתחת לקרח?,צילום: רויטרס

הסימן הראשון לתגלית שכזו הגיע לפני כחודש, כאשר גז המיוצר על ידי אורגניזמים ימיים פשוטים זוהה באטמוספירה של כוכב הלכת K2-18b שנמצא במרחק 120 שנות אור מכדור הארץ.

כוכב הלכת נמצאת במה שמדענים קוראים לו "אזור הזהב" – המרחק הנכון של כוכב לכת מהכוכב שהוא מקיף, שמאפשר טמפרטורה נוחה מספיק ליצירת מים נוזליים ותמיכה בחיים. צוות המחקר שעלה על התגלית וחוקר את K2-18b, מצפה לדעת בעוד כשנה בוודאות האם הסימנים שהתגלו אכן קבועים או שמדובר בתופעה חולפת על פני כוכב הלכת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר