"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תמונות חדשות חושפות: מאדים דומה לכדור הארץ יותר משחשבנו | צפו

סוכנות החלל האמריקנית פרסמה תמונות ראשונות של שטח מלא סדקים שצילם ושלח רכב החלל קיוריוסיטי בשנת 2021 • מחקר חדש טוען: זו ההוכחה לכך שמאדים הכיל מים ותמך בצורה כזאת או אחרת של חיים בעברו

,עודכן
0השמעה
מאדים , NASA
מאדים. צילום: NASA

סוכנות החלל האמריקנית פרסמה בימים האחרונים תמונות ראשונות ממאדים, המציגות פני שטח סדוקים שדומים מאוד לסדקים שקיימים במקומות שונים על פני כדור הארץ. המשמעות: בשלב כלשהו בהיסטוריה של מאדים, היו על פני הכוכב מים, וככל הנראה גם סוג כלשהו של חיים.

ב-20 ביוני 2021, זיהה קיוריוסיטי, רובר המאדים של נאס"א, באמצעות המצלמה שלו, סדקי בוץ עתיקים על פני השטח של כוכב הלכת. במחקר חדש שפורסם במגזין Nature, טוענים מדענים כי הסדקים האלו יכלו להיווצר רק לאחר מחזורים רבים של רטיבות ויובש שהתקיימו באזור לאורך שנים רבות.

פני השטח של מאדים עם הסדקים. יכלו להיווצר רק בעקבות מחזורים חוזרים של רטיבות ויובש,צילום: נאס"א

זוהי הפעם הראשונה שסדקים שכאלו, מהסוג שניתן כאמור לראות גם במקומות שונים על כדור הארץ, מתגלים על כוכב הלכת האדום. הסדקים התגלו כאשר הרובר היה במשימת מחקר בשני אזורים שונים - אחד העשיר במינרלים ואזור שני העשיר בחימר.

הסדקים על פני השטח של מאדים שזיהה "קיוריוסיטי",צילום: נאס"א

לפי המחקר, סדקים אלו מוכיחים שכמו שהמדענים הניחו עד כה, מאדים אכן דמה פעם לכדור הארץ (בערך לפני 3.6 מיליארד שנים) ומשהו שקרה בהיסטוריה של כוכב הלכת, גרם לכך שהאטמוספירה שלו נעלמה והוא התייבש לחלוטין.

החוקרים טענו בנוסף כי הימצאותם של סדקים אלו, תומך באופן חד משמעי בהשערה שהתקיימו על מאדים סוג כזה או אחר של חיים. הסיבה, לטענתם, נעוצה בכך שלמרות שאיש אינו בטוח לחלוטין כיצד נוצרים חיים לראשונה, ההנחה הרווחת היא כי מחזורים אלו של רטיבות ויובש, מהווים גורם מרכזי וחיוני לתהליך הכימי שיוצר חיים.

בכל הנוגע לשאלה כיצד ניתן עדיין לראות את הסדקים האלה על מאדים, למרות שעברו מיליארדי שנים מהרגע שנוצרו, טוענים המדענים כי מכיוון שלכוכב הלכת אין לוחות טקטוניים שזזים ומשנים את פני השטח, בניגוד לכדור הארץ, האדמה עליו לא משתנה.

"דיוקן עצמי" של הקיריוסיטי על פני מאדים מה-15 ביוני, 2018 // צילום: אי.פי,

נאס"א חוקרת כבר שנים רבות את מאדים, כחלק מתוכנית "ארטמיס", המורכבת והיקרה בתכניותיה של סוכנות החלל שמטרתה להנחית בני אדם על הירח ועל מאדים ובהמשך אף לבסס תחנת מחקר מאוישת וקבועה בכל אחד מהם.

כזכור, בשנה שעברההצטרפה ישראל באופן רשמילתוכנית וחתמה על הסכם לשיתוף פעולה בין סוכנות החלל הישראלית ונאס"א בתכנית. ההסכם קבע עקרונות לשיתוף פעולה בחקר החלל ובשימוש אזרחי של הירח, מאדים, שביטים ואסטרואידים למטרות שלום.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר