האם הפתרון למשבר האקלים טמון באדמה?

מחקר חדש שנערך על ידי מדענית הסביבה הראשית לשעבר של האו"ם ומי שכיהנה גם כמנכ"לית סוכנות הסביבה של האיחוד האירופי, ג'קלין מקגלייד, מראה כי שורה של שינויים קלים בדרכים בהם החקלאים ברחבי העולם מעבדים את הקרקעות שלהם, יכולה לצמצם ואף למנוע פליטה גדולה של פחמן דו חמצני לאטמוספירה ולעזור למתן את התתחממות הגלובלית.

על פי מקגלייד, מעבר לטכניקות חקלאיות מתקדמות, שגם משפרות את הפוריות של הקרקע בטווח הארוך, מהווה דרך משמעותית במניעת פליטת פחמן דו-חמצני מהקרקע במהלך העיבוד שלה. השיטות האלה כוללות בין היתר שתילה של זרעים על ידי קידוחים בקרקע ולא על ידי חרישת השדות ושתילה של תלתן, צמח שמעשיר את הקרקע ומקטין את הצורך בשימוש בדשנים מלאכותיים ומזהמים.

נכון להיום, חקלאים רבים בעולם מעדיפים להיצמד לשיטות הישנות ולא לוקחים בחשבון את המחיר הסביבתי היקר שאותן שיטות גובות. שימוש נרחב בדשנים מלאכותיים ועיבוד קרקע על ידי חרישה אמנם מדרבנים צמיחה מהירה של יבולים ונותנים לחקלאים רווח כלכלי בטווח הקצר, אך הם גם גורמים לפליטה נרחבת של פחמן דו-חמצני לאטמוספירה, מה שבתורו גורם להתחממות כדור הארץ וחוזר כבומרנג בדמות משבר האקלים ופגיעה בגידולים החקלאיים בטווח הארוך.

חיסכון של 31 ג'יגה-טון פחמן

השינויים שמציעה מקגלייד, יסייעו לטענתה למנוע את התחממות העולם כיון שהם יאפשרו מניעת פליטה לאטמוספירה של כ-31 ג'יגה-טון פחמן דו חמצני - כמות שתקטין דרמטית את פליטות הפחמן הדו חמצני בעולם ותסייע להגיע ליעד פליטת הפחמן הדו-חמצני שקבע האו"ם כיעד לשנת 2030.

"הציבור לא יודע עד כמה עיבוד הקרקע חשוב לעצירת התחממות כדור הארץ", טענה מקגלייד. היא הוסיפה כי מדובר אמנם בעלייה בעלויות עבור החקלאים בטווח הקצר, אך לאחר כשנתיים-שלוש צפויה הקרקע להיות בריאה הרבה יותר ותפוקת השדות תעלה בהתאם.

בהקשר זה, היא ציינה עוד כי החקלאים יוכלו גם להרוויח ממכירה של קליטת פחמן דו-חמצני בקרקע לחברות שפולטות פחמן. כיום, חברות שפולטות פחמן דו-חמצני כחלק מתהליך הייצור שלהן, משלמות סכומים גבוהים לגורמים שקולטים פחמן כדי לצמצם את זיהום האוויר לו הן גורמות. לכן, ברגע שהקרקעות יחזרו לספוג פחמן, החקלאים יוכלו להרוויח מאותן החברות סכומים גדולים.