מחקר פורץ דרך משנה את כל מה שחשבנו על זמן

מחקר חדש שמתפרסם כעת מוכיח, כי כפי שצפתה תורת היחסות הכללית של איינשטיין, הזמן נע לאט יותר ביקום הקדום וזאת ביחס לזרימת הזמן ביקום שבו אנו מצויים כיום. בקצרה - אם היינו חיים ביקום הקדום, שנייה עדיין הייתה מרגישה לנו כמו שנייה, אבל מבחינה מדעית, הזמן סביבנו היה נע פי חמש לאט יותר.

מדובר במחקר חדש ופורץ דרך עקב העובדה שעד כה, מדענים התקשו לצפות אחורה אל היקום בראשיתו ולמדוד אותו, כיוון שכוכבים מרוחקים, שמהווים נקודות מדידה, לא היו מספיק בהירים וברורים. הסיבה לכך היא שהאור שמגיע לכדור הארץ מאותם כוכבים רחוקים, עובר שנות אור רבות בהן הוא מתקדם מהמקור שלו אל שאר היקום. מבחינה זו, ככל שמקור האור מרוחק יותר, כך הוא גם "קדום" יותר.

החוקרים השתמשו בקוואזרים בתור נקודות המדידה שלהם. קוואזרים הם חורים שחורים סופר-מאסיביים שרמת פליטת האור שלהם היא כה גבוהה, עד שניתן לצפות בהם גם במרחק אלפי שנות אור מכדור הארץ.

"כאשר מביטים כל כך אחורה אל התקופה שהיקום היה מאוד צעיר, הממצאים מראים שהזמן זרם פי חמש לאט יותר מזרם הזמן ביקום הבוגר שלנו", הסביר בשיחה עם האינדיפנדט הבריטי, פרופ' ג'רינט לואיס מאוניברסיטת סידני, מחברו הראשי של המחקר החדש.

כדי להוציא את המחקר אל הפועל, חקרו פרופ' לואיס וחוקרים אחרים כ-200 קוואזרים. חורים שחורים סופר מאסיביים אלו נמצאים במרכזן של גלקסיות מוקדמות מאוד, ולכן כאמור סיפקו באמצעות האור שלהם נקודת מדידה אמינה.

ההשוואה נעשתה על ידי מדידת הפעימות של הקוואזרים, שמצויים ב"גילים" שונים של היקום. המדידה וההשוואה של קצב הפעימות הזה אפשרה למדענים לראות הוכחה לכך שכלל שהיקום התפשט, או "התבגר", כך גם התגברה זרימת הזמן והפכה למהירה יותר.

"בזכות תורת היחסות של איינשטיין, אנחנו יודעים שזמן ומרחב שלובים יחד, לכן לממדים אלו יש השפעה הדדית על תהליך ההתרחבות של היקום. אם תחזית זו צודקת, הרי שהתצפיות שלנו על שחר היקום אמורות לזהות מצב שבו הזמן זורם בקצב הרבה יותר איטי מקצב הזרימה שלו כיום", אומר פרופ' לואיס.