הממצא המטלטל שמוכיח: החוקרים חיפשו במקום הלא נכון

אחת התעלומות הגדולות של הארכיאולוגיה הבריטית מגיעה לתפנית חדשה: אבן המזבח המסתורית של סטונהנג' כנראה לא הובאה מצפון-מזרח סקוטלנד, בניגוד להערכות הרווחות בשנים האחרונות. מחקר חדש שעבר ביקורת עמיתים ופורסם ב-Journal of the Geological Society מעלה כי אין התאמה גיאולוגית בין הרכב הסלע הייחודי של האבן לבין חשיפות הסלע באגן אורקני - אזור נרחב בצפון-מזרח סקוטלנד.

סטונהנג', המונומנט הפרהיסטורי המפורסם במישור סאליסברי שבדרום אנגליה, הוקם בשלבים בין השנים 3000 ל-1600 לפני הספירה. בעוד שחלק מ"האבנים הכחולות" הקטנות במתחם הובאו במאמץ כביר ממרחק של כ-225 קילומטרים ממערב וויילס, מקורו המדויק של לוח אבן החול הענקי - שאורכו כ-4.9 מטרים ומשקלו כשישה טונות - נותר תעלומה פתוחה זה עשרות שנים.

בדיקות מעבדה מתקדמות

המחקר, שהובל על ידי מדענים מאוניברסיטת דרום ויילס בשיתוף צוות בינלאומי מבריטניה, קנדה, איטליה ושוודיה, נשען על סקרי שטח מקיפים ועל בדיקות מעבדה מתקדמות של שמונה שברי אבן ממוזיאונים. החוקרים שילבו בדיקות לא פולשניות במונומנט עצמו עם ניתוח מפורט של ההרכב המינרלי והכימי של הסלע.

"זהו המחקר הגיאולוגי המקיף ביותר שנערך אי פעם על אבן המזבח", הסביר מוביל המחקר, פרופ' אמריטוס דאנקן פירי. "באמצעות מגוון רחב של טכניקות אנליטיות בנינו את התמונה הבהירה ביותר עד כה של הרכב האבן. המסקנה היא שעד כה אף מיקום שנבדק אינו חולק את מלוא המאפיינים שלה, ולכן הסבירות שהיא הגיעה מצפון־מזרח סקוטלנד קלושה ביותר - והיא בהחלט לא הגיעה מדרום בריטניה".

כדי להגיע למסקנות אלו, הצוות נדרש לעבודה פיזית מאומצת בתנאי שטח קשים. פרופ' אמריטוס ניק פירס מאוניברסיטת אבריסטווית' תאר את המשימה כחיפוש "מחט בערימת שחת". לדבריו, החוקרים סרקו גבעות נרחבות בסקוטלנד ואספו כ-70 דגימות סלע על פני אלפי קילומטרים רבועים, לעיתים תחת סופות כבדות.

"טביעת אצבע" גיאולוגית

המפתח לפענוח התעלומה טמון בבניית "טביעת אצבע גיאולוגית" - פרופיל ייחודי המשלב הרכב מינרלוגי, יסודות כימיים ויחסים איזוטופיים. איזוטופים הם גרסאות של אותו יסוד כימי בעלות משקל אטומי שונה; הדפוס האיזוטופי בסלע פועל כמעין תעודת זהות גנטית, המאפשרת להשוות בין האבן שבאתר לבין מחצבות פוטנציאליות.

פרופ' ריצ'רד ביבינס מאוניברסיטת אבריסטווית' ציין כי במשך כמעט מאה שנה סברו חוקרים שמקור האבן בוואלס, אך מחקרי המשך הפנו את מוקד התחקיר לסקוטלנד. כעת, שלילת אגן אורקני אינה מהווה כישלון, אלא צעד קדימה: היא מעדנת את מפת החיפושים ומאפשרת למקד את המאמץ הגיאולוגי באזורים מבטיחים אחרים.

לדברי מייק פיטס, מומחה עצמאי לסטונהנג', צמצום המפה הוא התקדמות משמעותית שעשויה להאיר מחדש את עולמם של בני האדם בתקופה הפרהיסטורית, את נתיבי המסחר שלהם והמרחקים העצומים שגמעו. החוקרים מבהירים כי החיפוש טרם הסתיים, ומביעים ביטחון שעם התיעוד המדויק של טביעת האצבע הגיאולוגית, תימצא בסופו של דבר ההתאמה הברורה שתחשוף מאיפה החלה אבן המזבח את מסעה ההיסטורי.