"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"עד 3 מיליון אנשים": ציוויליזציית ענק ועתיקה נחשפה באמזונס

מחקר שפורסם ב-Nature מעריך כי מיליוני בני אדם בני אדם חיו בדרום-מערב האמזונס ובנו מאות מתחמים גיאומטריים ללא כלי מתכת • הממצאים מנפצים את התפיסה שהאזור היה שומם מאדם לפני הגעת האירופאים

| עודכן:
0השמעה
 ציוויליזציה באמזונס (אילוסטרציה) ,
ציוויליזציה באמזונס (אילוסטרציה)

טכנולוגיית סריקת לייזר מוטסת (LiDAR) חשפה רשת עצומה של מתחמי עפר מעשה ידי אדם מתחת לחופת היער הצפופה בדרום-מערב האמזונס. לפי מחקר בינלאומי בהובלת פרופ' מרטי פרסינן מאוניברסיטת הלסינקי שפורסם בכתב העת Nature, באזור חיו בשיאו - בין השנים 100 ל-300 לספירה - בין 1.25 ל-3 מיליון בני אדם.

התגליות באמזונס | צילום: אוניברסיטת הלסינקי

מרכזים טקסיים, לא מבצרים

הסריקות, שכיסו 4,430 ק"מ של נתיבי טיסה, איתרו 347 עבודות עפר המיוחסות ל"תרבות האקירי" (Aquiry). המבנים הגיאומטריים כוללים תעלות ברוחב 9–13 מטרים ובעומק של עד 5 מטרים, שנחפרו כולן ללא שימוש בכלי מתכת או בבהמות משא.

בניגוד להערכות ראשוניות, החוקרים לא מצאו במקום מערכות ביצור. המסקנה היא כי לא מדובר בערים צפופות או במבצרים צבאיים, אלא במרכזים ציבוריים, פוליטיים וטקסיים ששירתו אוכלוסייה שהייתה מפוזרת על פני שטח נרחב.

היקף התיישבות רחב משוער

התגלית הרחיבה את השטח המיוחס לתרבות האקירי מ-60 אלף לכ-183 אלף קמ"ר. על בסיס צפיפות המבנים שנחשפו, החוקרים מעריכים כי במרחב כולו עשויים להימצא כ-16,660 מבני עפר:

  • אומדן הפעילות: ההערכה היא שבין 25% ל-60% מהאתרים היו בשימוש פעיל במקביל בתקופת השיא.

  • הקצאת כוח אדם: להערכת הצוות, נדרשו בממוצע כ-300 בני אדם כדי להקים ולתחזק כל מרכז כזה - נתון שהוביל לחישוב האוכלוסייה הכולל של 1.25–3 מיליון תושבים.

תיירות רוחנית באמזונס | צילום: מידג'רני

עדות נוספת לחברות מורכבות באמזונס

הממצאים מצטרפים למחקר שפורסם בכתב העת Science, שבו חשף צוות צרפתי בראשות סטפן רוסטאן יותר מ-6,000 משטחי עפר, כיכרות ורשת דרכים סלולות בעמק אופאנו שבאקוודור. הצטברות הגילויים מוכיחה סופית כי לפני הגעת האירופים התקיימו באמזונס חברות מאורגנות וגדולות, שהשקיעו משאבים הנדסיים מסיביים בעיצוב הנוף ובתשתיות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר