האם ויאגרה, התרופה המוכרת לטיפול בהפרעות זקפה, יכולה להפוך לנשק במלחמה בסרטן? מחקר ישראלי פורץ דרך שפורסם בכתב העת המדעי היוקרתי Cancer Research, חושף מנגנון ביולוגי חדש שעשוי לאפשר זאת. לפי הממצאים, סילדנפיל, החומר הפעיל בתרופה, מסוגל לעכב התפשטות גרורות סרטניות בגוף. המחקר, שנערך במכון ויצמן למדע בשיתוף המכון הלאומי לסרטן של ארה"ב ובתי החולים בילינסון והשרון, התמקד בהשפעת התרופה על תאי הגידול.
ידוע כי ויאגרה פועלת באמצעות עיכוב אנזים בשם פוספודיאסטראז 5 (PDE5). עיכוב זה גורם לעלייה ברמות של מולקולה בשם cGMP, מה שמוביל להרחבת כלי דם. אולם, החוקרים גילו כי להצטברות אותה מולקולה יש השפעה נוספת, מפתיעה במיוחד: היא משבשת את יכולתם של תאי הסרטן לגשת לכולסטרול ולהשתמש בו.
מדוע זה משמעותי? "כולסטרול חשוב במיוחד לתאי סרטן המבקשים להינתק מהגידול הראשוני, לנדוד בכל הגוף ולפלוש לאיברים מרוחקים", הסבירו החוקרים. כאשר הגישה של התאים למשאב חיוני זה מוגבלת, הם "מתקשים יותר ליצור גרורות". במחקרי מעבדה על תאי סרטן אנושיים ושל בעלי חיים, הצוות הראה כיצד התרופה פוגעת בניידות התאים וביכולתם ליצור מושבות חדשות באיברים אחרים.
בשלב הבא, ביקשו המדענים לבדוק אם ניתן להעצים את האפקט. הם שיערו כי שילוב של סילדנפיל עם סטטינים - קבוצת תרופות נפוצה להורדת רמות הכולסטרול בדם - ייצור אפקט כפול. הרעיון היה שהסטטינים יפחיתו את זמינות הכולסטרול הכללית בגוף, בעוד הוויאגרה תמנע מהתאים הסרטניים להשתמש במה שנותר. בניסויים, השילוב אכן יצר את מה שהחוקרים כינו "מלכודת מטבולית" עבור תאי הגידול.
כדי לבחון אם לממצאי המעבדה יש ביטוי גם בעולם האמיתי, פנה הצוות לניתוח נתונים רחב היקף. הם השתמשו במאגר המידע של שירותי בריאות כללית, שכלל נתונים רפואיים אנונימיים של יותר מחמישה מיליון ישראלים על פני 20 שנה. הניתוח העלה כי גברים שהשתמשו בסילדנפיל באופן קבוע הציגו שיעורי הישרדות כללית טובים יותר וסיכון נמוך יותר להתפתחות גרורות סרטניות, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.
באופן משמעותי, הירידה הגדולה ביותר בתמותה נצפתה בקרב גברים שנטלו גם סילדנפיל וגם סטטינים, מה שמחזק את ההשערה לגבי יעילות הטיפול המשולב.
למרות התוצאות המעודדות, החוקרים מדגישים כי יש לנהוג בזהירות. הם מציינים כי המחקר התצפיתי בחן אנשים שנטלו את התרופה מסיבות אחרות, עוד לפני שאובחנו עם סרטן, ואין בכך כדי להוות המלצה קלינית לטיפול בחולים קיימים. כמו כן, קיימת אפשרות שתאי סרטן יפתחו עמידות להשפעת התרופה לאורך זמן. הצעד הבא, לדבריהם, הוא ביצוע ניסויים קליניים מבוקרים כדי לקבוע באופן סופי אם וכיצד ניתן לשלב את הטיפול כתוספת להאטת התפשטות גידולים בחולי סרטן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו