"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
אוזמפיק - גרסת המבוגרים

מדענים ישראלים חשפו: זו ההשפעה המפתיעה של הוויאגרה

לא רק לבעיות זקפה: מחקר על מיליוני רשומות רפואיות מישראל מצביע על השפעה אנטי‑סרטנית לתרופה • חוקרים ממכון ויצמן גילו כי החומר הפעיל מונע מתאי סרטן להשתמש בכולסטרול, החיוני להתפשטותם

0השמעה
ויאגרה , פייזר
ויאגרה. צילום: פייזר

האם ויאגרה, התרופה המוכרת לטיפול בהפרעות זקפה, יכולה להפוך לנשק במלחמה בסרטן?מחקר ישראלי פורץ דרך שפורסם בכתב העת המדעי היוקרתי Cancer Research, חושף מנגנון ביולוגי חדש שעשוי לאפשר זאת. לפי הממצאים, סילדנפיל, החומר הפעיל בתרופה, מסוגל לעכב התפשטות גרורות סרטניות בגוף. המחקר, שנערך במכון ויצמן למדע בשיתוף המכון הלאומי לסרטן של ארה"ב ובתי החולים בילינסון והשרון, התמקד בהשפעת התרופה על תאי הגידול.

ידוע כי ויאגרה פועלת באמצעות עיכוב אנזים בשם פוספודיאסטראז 5 (PDE5). עיכוב זה גורם לעלייה ברמות של מולקולה בשם cGMP, מה שמוביל להרחבת כלי דם. אולם, החוקרים גילו כי להצטברות אותה מולקולה יש השפעה נוספת, מפתיעה במיוחד: היא משבשת את יכולתם של תאי הסרטן לגשת לכולסטרול ולהשתמש בו.

מכון ויצמן, ארכיון,צילום: יוסי זליגר

מדוע זה משמעותי? "כולסטרול חשוב במיוחד לתאי סרטן המבקשים להינתק מהגידול הראשוני, לנדוד בכל הגוף ולפלוש לאיברים מרוחקים", הסבירו החוקרים. כאשר הגישה של התאים למשאב חיוני זה מוגבלת, הם "מתקשים יותר ליצור גרורות". במחקרי מעבדה על תאי סרטן אנושיים ושל בעלי חיים, הצוות הראה כיצד התרופה פוגעת בניידות התאים וביכולתם ליצור מושבות חדשות באיברים אחרים.

בשלב הבא, ביקשו המדענים לבדוק אם ניתן להעצים את האפקט. הם שיערו כי שילוב של סילדנפיל עם סטטינים - קבוצת תרופות נפוצה להורדת רמות הכולסטרול בדם - ייצור אפקט כפול. הרעיון היה שהסטטינים יפחיתו את זמינות הכולסטרול הכללית בגוף, בעוד הוויאגרה תמנע מהתאים הסרטניים להשתמש במה שנותר. בניסויים, השילוב אכן יצר את מה שהחוקרים כינו "מלכודת מטבולית" עבור תאי הגידול.

כדי לבחון אם לממצאי המעבדה יש ביטוי גם בעולם האמיתי, פנה הצוות לניתוח נתונים רחב היקף. הם השתמשו במאגר המידע של שירותי בריאות כללית, שכלל נתונים רפואיים אנונימיים של יותר מחמישה מיליון ישראלים על פני 20 שנה. הניתוח העלה כי גברים שהשתמשו בסילדנפיל באופן קבוע הציגו שיעורי הישרדות כללית טובים יותר וסיכון נמוך יותר להתפתחות גרורות סרטניות, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

ויאגרה,צילום: רויטרס

באופן משמעותי, הירידה הגדולה ביותר בתמותה נצפתה בקרב גברים שנטלו גם סילדנפיל וגם סטטינים, מה שמחזק את ההשערה לגבי יעילות הטיפול המשולב.

למרות התוצאות המעודדות, החוקרים מדגישים כי יש לנהוג בזהירות. הם מציינים כי המחקר התצפיתי בחן אנשים שנטלו את התרופה מסיבות אחרות, עוד לפני שאובחנו עם סרטן, ואין בכך כדי להוות המלצה קלינית לטיפול בחולים קיימים. כמו כן, קיימת אפשרות שתאי סרטן יפתחו עמידות להשפעת התרופה לאורך זמן. הצעד הבא, לדבריהם, הוא ביצוע ניסויים קליניים מבוקרים כדי לקבוע באופן סופי אם וכיצד ניתן לשלב את הטיפול כתוספת להאטת התפשטות גידולים בחולי סרטן.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר