"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המיתוס מתנפץ לרסיסים: התגלית המפתיעה על משולש ברמודה

ניתוח נתונים מקיף של רשת המדע הבינלאומית List 25 מפרק את אחת התעלומות הגדולות בהיסטוריה של האנושות, ומציג את הסטטיסטיקה האמיתית המוכיחה: מדובר באחד האזורים הבטוחים בעולם לספנות ותעופה

,עודכן
0השמעה
משולש ברמודה (אילוסטרציה). צילום: Gemini

רשת התוכן המדעית הבינלאומיתList 25, המנהלת מעקב וניתוח היסטורי ומדעי מבוסס דאטה, פירסמה סקירה מקיפה המנתחת את מאגר הנתונים הימיים והתעופתיים של משולש ברמודה לאורך חמישה מאות.

הסקירה, בהובלת החוקר והאנליסט המגישמייק אסטין, משלבת הצלבת נתונים מרישומי חברות ביטוח ימיות, משמר החופים האמריקאי ומאגרי מידע תעופתיים עולמיים.

הניתוח חושף כיצד שילוב של תנאי סביבה קיצוניים ואפקטים פסיכולוגיים יצרו את אחת הכתב המיתולוגיות הגדולות בהיסטוריה, בעוד המציאות הסטטיסטית בשטח שונה לחלוטין.

"משולש ברמודה בטוח בערך פי 90 מהממוצע העולמי"

החוקרים ואנשי המקצוע של הרשת מדגישים כי מרבית הדיווחים ההיסטוריים שהזינו את המיתוס התבססו על מידע חלקי או מעוות. "המתח שבין סיפור מרתק לבין מציאות משעממת הוא למעשה הסיפור כולו של משולש ברמודה", מסביר אסטין.

מציאות מול מיתוס: הניתוח המדעי שמנפץ את המיתוס על משולש ברמודה

הנתון / המדד הנבדקממצאים עובדתיים וניתוח הנתוניםהמסקנה הסטטיסטית של החוקרים
בסיס הדיווחים ההיסטורייםמרבית הדיווחים שהזינו את המיתוס לאורך השנים התבססו על מידע חלקי, שגוי או מעוות, שיצר מתח מכוון בין סיפור מרתק למציאות משעממת.המיתוס נולד מתוך נרטיב סיפורי ולא מתוך מציאות עובדתית בשטח.
ניתוח תקריות ארוך טווח
(1982–2015)
מתוך למעלה מ-150,000 תקריות ימיות גלובליות שנבחנו,רק כ-4%התרחשו בגבולות משולש ברמודה.הנתון תואם במדויק את גודלו הפיזי של האזור, המהווה כ-3% עד 4% מהאוקיינוסים המנווטים בעולם.
נתוני תנועת ספינות
(שנת 2021)
מתוך 8,634 ספינות שחצו את האזור, רק שתיים בלבד חוו תקלות כלשהן – נתון המהווהכ-0.02%בלבד מסך התנועה.שיעור תקלות אפסי לעומת ממוצע התקלות העולמי באותה שנה, שעמד על 1.8%.
רמת בטיחות משוקללתהשוואת אחוז התקלות המקומי (0.02%) מול הממוצע העולמי הרשמי (1.8%) חושפת פער בטיחותי דרמטי לטובת האזור.משולש ברמודה בטוח בערך פי 90 מהממוצע העולמי!

דבר המומחה:"המתח שבין סיפור מרתק לבין מציאות משעממת הוא למעשה הסיפור כולו של משולש ברמודה. הנתונים מראים באופן חד-משמעי כי מבחינה סטטיסטית, האזור אינו מהווה סכנה חריגה ומדובר במיתוס מנופח", מסביר החוקר אסטין בסקירתו המקצועית.

הראיות שפותרות את התעלומה של "טיסה 19"

לצד התנאים הסביבתיים, טעויות אנוש שיחקו תפקיד מכריע באסונות המפורסמים ביותר. בניתוח האירוע ההיסטורי של "טיסה 19" משנת 1945, שבה נעלמו חמישה מפציצי טורפדו, מציג אסטין ראיות לכך שהמפקד המוביל איבד את התמצאותו במרחב בשל תקלה במצפנים, ובשל כך הניע את המטוסים עמוק לתוך האוקיינוס הפתוח במקום לכיוון היבשה, עד שאזל הדלק.

"המשולש קיים בעיקר בגלל שאנחנו יצרנו אותו", מסכם אסטין את המחקר התרבותי-מדעי. "הוא יושב בנקודת המפגש שבין סכנה אמיתית לבין היעדר מידע מלא. את הפער הזה בני האדם נוטים למלא בסיפורים המועדפים עליהם - ובועות גז או פורטלים ממדד אחר תמיד ינצחו את העובדה שמדובר במזג אוויר גרוע ובטעויות אנוש".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר