"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תשכחו מההתחממות הגלובלית: הסיבה המפתיעה להתקררות האוקיינוסים

מחקר של אוניברסיטת פרינסטון מצא כי הידלדלות שכבת האוזון מעל אנטארקטיקה תרמה להתקררות נרחבת של האוקיינוס הדרומי במשך יותר משני עשורים • עם זאת, מדענים לא ממהרים לבטל את השפעת ההתחממות

,עודכן
0השמעה
הגורם המפתיע שמקרר את האוקיינוס סביב אנטארקטיקה. צילום: GettyImages

בזמן שרוב האוקיינוסים בעולם התחממו, האוקיינוס הדרומי המקיף את אנטארקטיקה דווקא התקרר במשך יותר משני עשורים.מחקר חדש מצביע על גורם מרכזי שעשוי להסביר את התופעה החריגה. מדובר בהידלדלות שכבת האוזון מעל יבשת אנטארקטיקה, שנגרמה מפעילות האדם. המחקר נערך על-ידי אוניברסיטת פרינסטון בארצות הברית ופורסם בכתב העת המדעי Geophysical Research Letters.

מחקר חדש מגלה: זה הגורם המפתיע שמקרר את האוקיינוס סביב אנטארקטיקה,צילום: Geophysical Research Letters

החוקרים בחנו את התקופה שבין 1982-2005, השנים שבהן הפגיעה בשכבת האוזון מעל אנטארקטיקה הייתה בשיאה. באמצעות מודלים אקלימיים הם ניסו לבודד את השפעת הידלדלות האוזון מגורמים אחרים המשפיעים על האקלים, וכך לבחון כיצד השינויים באטמוספרה השפיעו על טמפרטורת מי הים.

לפי הממצאים, הפגיעה בשכבת האוזון קיררה את הסטרטוספרה, שכבת אטמוספרה גבוהה, ושינתה את הפרשי הטמפרטורות בין אזורי הקוטב לאזורים הטרופיים. שינוי זה חיזק את רצועת הרוחות המערביות המקיפה את אנטארקטיקה והסיט אותה לעבר היבשת. כתוצאה מכך, הרוחות דחפו מים קרים מפני הים צפונה בתהליך המכונה "הובלת אקמן", מנגנון שבו הרוח מסיטה את מי השטח של האוקיינוס.

במקביל התחזק גם תהליך של עליית מים מעומק האוקיינוס אל פני השטח, אף שמים עמוקים אלה היו חמים יחסית לפני השטח באזורי הקוטב, השפעתם הייתה מוגבלת ולא הצליחה לבטל את מגמת ההתקררות הכוללת.

לפי המחקר, כמעט שלושת רבעים מההתקררות שנמדדה יוחסו ישירות לשינויים ברוחות, בעוד היתר נבע משינויים בהתפלגות החום על פני הים. המודלים הראו כי ההתקררות נמשכה לאורך כל תקופת המחקר, בממוצע נרשמה ירידה של כ-0.03 מעלות צלזיוס בעשור, אך באזורים מסוימים בהם ים רוס, ים ודל, ים אמונדסן וים בלינגסהאוזן, המקיפים את אנטארקטיקה - נרשמה ירידה חדה בהרבה, של עד 0.18 מעלות צלזיוס בעשור.

מחקר חדש מגלה: זה הגורם המפתיע שמקרר את האוקיינוס סביב אנטארקטיקה,צילום: Geophysical Research Letters

לשינויים בטמפרטורת המים הייתה גם השפעה על הקרח הימי. החוקרים מצאו כי בים רוס נרשמה דווקא התרחבות של כיסוי הקרח, ממצא שתאם גם תצפיות לוויין, בעוד שבאזורים אחרים סביב היבשת נרשמה ירידה בכמות הקרח, ככל הנראה בשל הבדלים מקומיים ברוחות, בהובלת החום באוקיינוס ובשילוב שבין טמפרטורת המים למליחותם.

עם זאת, החוקרים מדגישים כי הידלדלות שכבת האוזון אינה מסבירה לבדה את כל השינויים באזור, ובוודאי שאינה סותרת את מגמת ההתחממות הגלובלית הנגרמת מפליטת גזי חממה. לדבריהם, "גם גורמים נוספים ובהם גורמים שמקורם בפעילות האדם, שינויים בפעילות השמש והתפרצויות געשיות, השפיעו על טמפרטורת האוקיינוס, אם כי במידה קטנה יותר".

מחקר חדש מגלה: זה הגורם המפתיע שמקרר את האוקיינוס סביב אנטארקטיקה,צילום: Geophysical Research Letters

כדי לבחון את אמינות הממצאים, השוו החוקרים את תוצאות הסימולציות לחמישה מודלים אקלימיים בינלאומיים ולנתוני טמפרטורת פני הים וריכוז הקרח שנאספו על ידי המרכז הלאומי לנתוני שלג וקרח של ארה"ב. לדבריהם, "ההתאמה בין הנתונים מחזקת את ההבנה לגבי הקשר בין הידלדלות שכבת האוזון, שינויי הרוחות, טמפרטורת האוקיינוס והיקף הקרח הימי סביב אנטארקטיקה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר