משחק טטריס במציאות מדומה (VR) עשוי לפתח תהליכים קוגניטביים בצורה יעילה יותר ממשחק זהה במחשב רגיל. מחקר חדש מצא כי סטודנטים ששיחקו טטריס בסביבת VR הראו שיפור של 39% בתפיסה המרחבית ושיפור של 13% במהירות התפיסתית - בעוד שבקרב סטודנטים ששיחקו במחשב רגיל כמעט שלא נרשם שיפור במהירות התפיסתית.
המחקר שנערך בפקולטה לחינוך של אוניברסיטת בר אילן על ידי פרופ' טובה מיכלסקי ושרון סופר קליין סטודנטית לתואר שני בחן האם חוויית משחק תלת־ממדית וסוחפת במציאות מדומה מסוגלת לייצר השפעה קוגניטיבית רחבה יותר מזו המתקבלת במשחק מחשב דו-ממדי. המחקר פורסם בכתב העת המדעי Computers in Human Behavior Reports, 2025.
במחקר השתתפו 72 סטודנטים לתואר ראשון במדעים מדויקים, שחולקו באופן אקראי לשתי קבוצות: קבוצת VR וקבוצת מחשב רגיל. לאורך ארבעה מפגשים בני 30 דקות שיחקו המשתתפים בטטריס, ובוצעו להם מבחנים קוגניטיביים לפני ואחרי תקופת ההתנסות.
הממצאים הצביעו על יתרון ברור לטכנולוגיית המציאות המדומה. התפיסה המרחבית השתפרה ב-39.3% בקרב שחקני ה-VR לעומת 27.2% בלבד בקרב שחקני המחשב. במהירות התפיסתית נרשם שיפור של 12.8% בקבוצת ה-VR, בעוד שבקבוצת המחשב כמעט שלא חל שינוי. בנוסף, ביצועי המשחק עצמו השתפרו ב-115.1% בקרב שחקני ה-VR לעומת 89.2% בלבד בקבוצת המחשב - זאת למרות שרמת הקושי במשחק עולה ככל שמתקדמים בשלבים.
לדברי החוקרות, היתרון של המציאות המדומה נובע מהחוויה הסוחפת ומהאינטראקציה הפיזית המוגברת של המשחקים, המעודדות מעורבות קוגניטיבית עמוקה יותר ועיבוד מידע יעיל יותר. אחת המסקנות המשמעותיות היא שהשיפור אינו מוגבל למשחק עצמו, אלא עובר גם למשימות קוגניטיביות בסביבות מסורתיות מעבר למשחק עצמו
במחקר נוסף שנערך בפקולטה לחינוך בבר אילן על ידי פרופ' מיכלסקי וזורית יאסין, סטודנטית לתואר שלישי, נמצא כי לסביבת הלמידה של מציאות מדומה יש השפעה על הישגים במבחן גרדנר - מבחן בינלאומי תקף ומהימן המשמש לניבוי הישגים לימודיים עתידיים של תלמידים בגיל יסודי.
במחקר השתתפו 183 תלמידי כיתות ד', שביצעו את המבחן בשלוש סביבות שונות: נייר ועיפרון, מחשב ו-VR. התוצאות הראו כי סביבת ה-VR הניבה את הביצועים הטובים ביותר: דיוק הזיכרון היה גבוה ב-14% בהשוואה למחשב ובפער גדול אף יותר ביחס לנייר ועיפרון. גם מהירות השליפה מהזיכרון הייתה גבוהה יותר, עם קיצור של 12% בזמן השליפה לעומת מחשב ויתרון משמעותי נוסף ביחס למבחן המסורתי בנייר ועיפרון.
פרופ' טובה מיכלסקי: "הממצאים משני המחקרים מחזקים את ההערכה כי טכנולוגיות מציאות מדומה עשויות להפוך בעתיד לכלי משמעותי לפיתוח מיומנויות קוגניטיביות, לפרסונאליזציה של תהליכי למידה, קידום מקצועות STEM ואף לתהליכי שיקום קוגניטיבי".
ממצאי המחקר יוצגו בכנס השנתי של מרכז אלו"ן לנוירופדגוגיה , הפועל בשיתוף בין המכללה האקדמית אחוה לבין המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, ומטרתו היא להוביל את שילוב מדעי המוח במערכת החינוך הישראלית הכנס יתקיים ביום שני, 6 ביולי, בקמפוס לוינסקי של המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט ויוקדש להצגה ושיתוף של החזית המחקרית והעשייה בתחום הנוירופדגוגיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו