"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
קמיקזה בגוף האדם: התגלית הישראלית שמפוצצת איומים מבפנים
חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון ומסטנפורד זיהו תא חדש שמכונה רפטובלסט, שמגיב להורמון אקטיבין ומתפוצץ בתוך דקות תוך שחרור חומרים רעילים שהורגים חיידקים ואפילו תאי סרטן אנושיים • כך זה עשוי לסלול דרך לטיפולים חדשים
''קמיקזה'' בגוף האדם. צילום: ג'מיני

קמיקזה בגוף האדם: התגלית הישראלית שמפוצצת איומים מבפנים

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון ומסטנפורד זיהו תא חדש שמכונה רפטובלסט, שמגיב להורמון אקטיבין ומתפוצץ בתוך דקות תוך שחרור חומרים רעילים שהורגים חיידקים ואפילו תאי סרטן אנושיים • כך זה עשוי לסלול דרך לטיפולים חדשים

אסף גולן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

מה שחשבנו שאנחנו יודעים על מערכת החיסון השתנה. קבוצת מחקר משותפת של אוניברסיטת בן גוריון בנגב ואוניברסיטת סטנפורד זיהתה סוג חדש לגמרי של תא חיסון שמגן באמצעות פיצוץ עצמי. התאים, שזכו לשם רפטובלסטים (ruptoblasts), מאותתים על מצוקה בגוף ומתפוצצים בתוך דקות, ומשחררים חומרים רעילים שהורגים כל מה שנמצא בסביבתם.

הכל התחיל בבלבול תחת המיקרוסקופ - החוקרים צפו בתאים שנעלמים במהירות ומשאירים מאחוריהם שטח שלם של תאים מתים. מהר מאוד התברר שהתאים האלה מופעלים על ידי הורמון בשם אקטיבין, שמוכר במחקר כקשור להתמיינות תאים ולאיתות חיסוני.

מדמה רימון יד

כשהתא חש עלייה חדה ברמת האקטיבין, הוא מפעיל מאגרים פנימיים של סידן ומתחיל לפרק את עצמו בעזרת שלד התא. מפל הסידן בין פנים התא לחוץ הוא שמוביל לפיצוץ תאי, ותוך כשתי דקות נפלטים כימיקלים רעילים שמסוגלים להמית את התאים שמסביב. כדי למנוע נזק מיותר, התרכובות הרעילות מתפרקות באופן טבעי בתוך כ-15 דקות.

מה שמרשים הוא הדיוק. הפיצוץ אינו מוות תאי אקראי אלא מתג ביוכימי שמופעל אך ורק על ידי אקטיבין, כך שתאים שכנים לא מתפוצצים בטעות. במבחנה, תא בודד הצליח להרוג עד 70 תאים סביבו, בהם חיידקים, תולעים שטוחות ותאי יונקים, כולל תאי סרטן אנושיים.

את התאים עצמם איתרו החוקרים בתולעים שטוחות (פלנריה), יצורים שמסוגלים לשקם את עצמם מחתיכות קטנות. כשהצמידו את התולעים לחיידקים, תאי חיסון שכנים שחררו את אות האקטיבין ופוצצו את הרפטובלסטים, וגל הפיצוץ ניפץ את קרומי החיידקים הפולשים תוך רגעים ספורים. ההערכה היא שמדובר במנגנון הגנה עתיק, שבעלי חוליות כמונו כנראה איבדו לאורך האבולוציה מפני שאינם מסוגלים לשקם רקמות במהירות הנדרשת.

תרשים הליך הפיצוץ, צילום: אוניברסיטת בן גוריון

אסטרטגיה חדשה לגמרי

"המהירות והשלמות של הרס התאים הפתיעו אותנו מאוד", אמר פרופ'בו וואנג מסטנפורד, שהוביל את המחקר לצדפרופ' בנימין רוזנטל מאוניברסיטת בן גוריון. לדבריו, הפיצוץ משחרר גל של חומרי הרג חזקים ובעלי טווח רחב, שמשמידים מיד את כל מה שנמצא באזור.

רוזנטל מצדו מסביר שהממצאים חושפים אסטרטגיה חדשה לגמרי שמקשרת ישירות בין אותות הורמונליים להגנה חיסונית מתפרצת. לדבריו, מדובר בתבנית שעשויה לעורר דרכים חדשות להנדס טיפולים תאיים שיתמקדו בחיידקים עמידים לתרופות או בתאים לא תקינים. הכיוון הזה מצטרף לשורה של מחקרים שמנסיםלרתום את מערכת החיסון נגד הסרטןאולשלול מתאי הסרטן את "כוח העל" שלהם.

המחקר, שפורסם בכתב העת היוקרתי Cell, נתמך על ידי המועצה האירופית למחקר (ERC), המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH) ותוכנית מדעי הגבול האנושי (HFSP).

מימין לשמאל- ד"ר אליה סולטן, פרופ' בנימין רוזנטל וד"ר אורלי גרשוני-יהלום, צילום: שני טליסה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...